שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קס״ג (י״א)

והנה לכאורה קשיא לי בהא דאמרו אנן מטלטלי שביק אבון גבך וכו' והרי במטלטלין ביד אחר ל"ש מטלטלי דיתמי רק דר"ע אמר ינתנו ליורשים שכלן צריכין שבועה וביאר הרא"ש דאף דפטרו משבועה מ"מ מחוסר גוביינא ולפ"ז כאן דהוא בידו של הבע"ח לא שייך מחוסר גוביינא ואף אם נימא דמ"מ צריך הבע"ח לישבע כאן ל"ש שבועה דהא זקפו במלוה מהכ"ת שישלם לו או יתפיס לו צררי על האחריות והא המעות עדיין בידו ונתקשיתי בזה ומצאתי בתוס' כתובות דף צ"ב שהרגישו בזה וכתבו בד"ה ראובן דמש"ה נקט וזקפו במלוה דכל שזקפו במלוה יוכל בכל עת לגבות ממנו מלוה בשטר ואם כן שוב יש לחוש לצררי ע"ש ונהניתי עד מאוד שוב ראיתי בצל"ח בפסחים שם שכתב דלר"ע בודאי ינתן ליורשים דבע"ח צריך לשבע ובאמת התוס' לא פשיטא להו זאת דצריכין שבועה רק לפי שזקפו במלוה ודו"ק ובגוף סברת אביי ורבא אי למפרע גובה לפע"ד תלוי במחלוקת ר"י עם ר"ל ביבמות ריש החולץ אי שייך תגלי מלסא למפרע ולכל החילוקים בין לתירוץ התוס' ובין לתירוץ הנימוק"י שפיר סברת רבא דהא כל שהיו יכול לסלק במעות אם כן ל"ש תגלי מלתא למערע ועיין מלמ"ל פ"ו מגירושין ודו"ק היטב.