שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קנ״ג (ו׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש התה"ד סי' רמ"ו דאם הרגישה שנפתח מקורה ולא מצאה דם טמאה והביא ראיה מהא דאמרו דף נ"ז אי דארגשה לאחר זמן אמאי פטורין מן הקרבן והרי דהרגשה סברא אלימא דודאי ראתה דם וה"ה בלא מצאה כלום דאמרינן כל שהרגישה ודאי היה דם אלא שנימוח ונאבד והקשו האחרונים דהרי התה"ד כתב דאם מצאה מראות טהורות שוב אין ראיה מהרגשה דגם מראות טהורות באים מן המקור ולפ"ז אכתי קשה מ"פ דלמא מיירי דלאחר זמן מצאה דם טמא עם מראות טהורות וא"כ לכך פטורות מן הקרבן דאין מן ההרגשה ראיה כלל ולפמ"ש א"ש דהרי צריך להבין גוף דברי התה"ד דאיך מטמא בהרגישה אף שלא מצאה והא הוה ספק טומאה ואף דברה"י טמא הא בעי שיש בו דעת לשאול אם נטמאת אם לאו כמ"ש רש"י וכאן דא"א לשאול שהרי בדקה ולא מצאה דבר שוב אין בו דעת לשאול וטהור אמנם ז"א דכל שהרגישה דאמרינן דודאי ראתה אלא שנימוח שוב לא הוה ספק כלל רק כודאי ראתה משוינן לה ומעתה שפיר מקשה הש"ס לאח"ז אמאי פטורין מן הקרבן וא"ל דדלמא הרגישה ממראות טהורות דז"א דבאמת ספק טומאה ברה"י טמא וא"ל דאין בו דעת לשאול דז"א דכל שהיתה בודקת באותו יום היתה יכולה לומר אם טהורה או טמאה רק שלא בדקה רק לאחר זמן בכה"ג מקרי דבר שיש בו דעת לשאול דעיקר אנו דנין על שעת הטומאה כמו בסוטה על שעת קינוי וסתירה ודו"ק היטב כי הוא חריף נעים ונחמד ת"ל. ובזה מיושב ג"כ קושית הנט"ש סי' כ"א מהך דנדה דף ס' כל שבעלה באשם תלוי טהרותיו תלויות והא קשה ג"כ אי דארגשה אמא טהרותיו תלויות וא"ל כתירוצם דארגישה ולאו אדעתה והיינו דטעתה וסברה דהרגשת מ"ר הוא דהא כאן לא בדקה עצמה כלל רק לאח"ז ע"ש שהתפאר בקושיא זו ולפמ"ש א"ש דכאן כל שלא בדקה עצמה שוב י"ל דדלמא ראתה מראות טהורות וא"ל דכל שהיתה יכולה לבדוק עצמה דז"א דאז לא צריכה לבדוק עצמה כלל וצ"ע דלטהרות ודאי בעי בדיקה תיכף.