שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קנ״ג (ה׳)

והנה בשנת תרי"ז עשרה בטבת ביום ג' ויחי למדתי סי' ק"ץ בטוש"ע אמרתי במה דאמרינן דתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דלא גזרו בתינוקת שלא הגיע זמנה והנה מדברי הש"ך נראה דאפילו אם היה ברור לנו שראתה כל שהי' שלא בהרגשה לא מטמא ובאמת ברש"י נדה דף ה' מבואר דהטעם הוא דתלינן שבשוק של טבחים עברה ולאו אדעתה ומשמע הא ראתה ודאי אף דשלא בהרגשה הוא טמאה ובאמת שלפע"ד לפמ"ש רש"י דמה דטמא מדרבנן אף בלי הרגשה משום דתלינן דאימר הרגשת מ"ר הוא ולפ"ז בקטנה ודאי דיש להחמיר טפי דהא אפשר דהרגישה ואין לה דעת להבין וא"כ אדרבא אף מה"ת ראוי לטמא משום דבזה ל"ש סברת הרגשה ודוקא לשיטת התוס' דמשום לא פלוג טמאו אף דלא הרגישה א"כ בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דלא נכנסה בגדר טומאת כתם ל"ש ל"פ אבל לרש"י ודאי מהראוי לטמא וא"כ אין מרש"י ראיה לדידן אמנם באמת בגוף הדבר שלא גזרו על תינוקת נלפע"ד דבר נחמד דכבר הבאתי קושית התוס' בסוטה דף כ"ח דאמאי בחברותי' הנושאות אותה טמאה מעל"ע הא הו"ל ס"ט ברה"ר וכתבו כיון דהמקור מקום סתר הוא וא"א להגלות גם ברה"ר טמא ולפ"ז בכתם דהספק הוא דלמא לא בא מן המקור א"כ אפשר להגלות הספק ושוב הו"ל ס"ט ברה"ר אמנם צ"ל כיון דכתמים עשו חז"ל הספק כודאי דל"ש שתעבור בשוק של טבחים ומגופה קאתי שוב ל"ש רה"ר בזה ולפ"ז בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דהו"ל דבר שאין בו דעת לשאול שוב אף ברה"י טהור וא"כ ל"ש לגזור בכתמים בתינוקת ולפ"ז אפשר דכל שידענו שראתה דם שוב יש לטמא מיהו י"ל כיון דאינו טמא רק בהרגשה וכל שא"א לשאלה אם הרגישה שוב אין בו דעת לשאול וטהורה אמנם י"ל כיון דחזקת דם שבא בהרגשה א"כ שוב אף באין בו דעת לשאול טמא והרי בתינוק מטפח בעיסה כיון שחזקתו שנטמא חכמים מטמאים אף בתינוק שאין בו דעת לשאול כמבואר פ"ג דטהרות וברמב"ם פט"ז מאה"ט הלכה ב' ג' ובזה כתבתי בגליון השב שמעתתא שמעתא א' פט"ז שהקשה גבי קטנה שמקנין לה והקשה הא סוטה דבר שיש בו דעת לשאול וכתבתי עה"ג כיון דסוטה עשה הכתוב ספק כודאי ואף שאין בו דעת לשאול ספיקו טמא וא"כ גם כאן כיון שחזקתו שבא בהרגשה ומה גם בקטנה די"ל הרגישה ולאו אדעתה שוב מהראוי לטמאות אמנם י"ל כיון שיש ספק אם אולי בשוק עברה וניהו דבכתמים דעלמא לא תלינן ואמרינן דמגופה הוא אבל בתינוקת שי"ל דמעלמא בא א"כ שוב הו"ל אין בו דעת לשאול דודאי טהור ול"ש חזקת דם שבא בהרגשה דזה כשנודע שבא מן המקור אבל כל שיש ספק מעלמא שוב אין בו דעת לשאול וטהור וא"כ אין מרש"י ראיה וי"ל דגם רש"י מודה דאף אם ודאי ראתה כל שהוא שלא בהרגשה טהור דל"ש כאן חזקת דם שבא בהרגשה כיון שיש לך לספק על דם זה אולי מעלמא אתי שוב הוה אין בו דעת לשאול אם מעלמא ואם מגופה וטהור ובזה מיושב מה שהקשה דו"ז הגאון בישועת יעקב סי' ק"ץ ס"ק ב' דלשיטת הש"ך דאף בראתה בקטנה כל שלא הרגישה טהורה וא"כ איך אמרו בדף ס"ו דאף קטנה תבעוה לינשא צריכה ז' נקיים דלמא מחמדא וקשה דאף מחמדה בלי הרגשה טהורה בתינוקת ולפמ"ש א"ש דבאמת בקטנה שייך לומר טפי דהרגישה רק שאין לה דעת וכל דלא אפשר להסתפק מעלמא שוב טמאה אף בקטנה ואדרבא בקטנה יש להחמיר טפי ודו"ק.