שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קנ״א (ז׳)

אמנם מה שיש לעיין בזה דהנה הב"ש סי' למ"ד ס"ק טי"ת כתב בשם הגהת אשר"י בכת אחת שאחד אומר קרוב לה ואחד אומר קרוב לו א"כ הוה מקדש בלי עדים לפי שהם בעצמם מסופקים והנה כבר כתבו האחרונים ובראשם הנו"ב מהד"ק סי' נ"ח ומהד"ב סי' ע"ז דבכ"מ שהספק אינו על גוף הקידושין רק מצד אחד כמו בחיישינן שמא שו"פ במדי ל"ש לומר דהוה מקדש בלי עדים דהא לדידן וגם להעדים יש ספק שמא היא שו"פ במדי והעדים ראו גוף הקידושין וע"ז נולד הספק אבל בספק אם באו הקידושין לידה כלל כמו בספק קרוב לה או לא הוה כמקדש בלי עדים ע"ש ולפ"ז כאן י"ל כיון דאם לא הי' אשה חברה הי' נתחלל המעשר באיסור על ידה א"כ העדים לא ראו כלל שום קידושין דהא כל שלא העלהו לירושלים אינו שוה כלום דאסור לחלל שלא על כסף צורה ועיקר הקידושין יחולו רק באם תביא לירושלים ואם כן אפשר דהוה כמקדש בלי עדים ואולי כיון דאשה חברה היא והיא לא רצה שתתקדש רק עד שתביא לירושלים אם כן ראו עדים הקידושין שנתן לה עד שתביא לירושלים ודו"ק. אמנם זה אינו דהא באמת מיירי בשגגת מעשר ולכך אמרינן דלא ניחא ליה אחריות דאורחא ואם כן שוב באמת הוא קדשה שתתקדש תיכף רק שאלו הוה ידע לא היה מקדשה עד שתביא לירושלים ואם כן שוב הוה כמקדש בלי עדים וע"כ כפירוש השני של רש"י וגם גוף אחריות דמוטל עליו לא ידעתי כיון שלא ידעו שהוא של מעשר א"כ ניהו דאינו שו"פ כאן מ"מ האחריות לא מוטל עליו ואולי כיון דאם לא קדש בודאי לא היתה צריכה להביא מעשרו לירושלים ורק ע"י שקדשה ורימה אותה בחשבה שנתן לה דבר וכל שאינו שו"פ פה פשיטא דהאחריות הוא עליו ודו"ק.