שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קנ״א (ג׳)

והנה לפע"ד נראה דמ"ש הכ"מ דהרמב"ם נתכוין לדחות דברי הירושלמי במה שמחלק בין דרך חילול לדרך מקח שבחילול מועל בדיעבד והרמב"ם לא ס"ל כן וכ"כ לעיל שדבריו דחוקים וגם חילוקו של הירושלמי אינו מבורר בלשון ששנו חכמים במשנה אמנם לפע"ד רבינו גוף החילוק קבעו להלכה שהרי בפ"ד דמעשר שני ה"ו כתב אין מחללין מעות מעשר על הפירות ואם חילל יעלו הפירות ויאכלו בירושלים וכתב הכ"מ דנלמד מהך דתנן פ"ק דמעשר הלוקח פירות חוץ לירושלים דבמזיד יאכלו בירושלים וחילל מיירי במזיד ודבריו תמוהים דא"כ למה נקט לה שני פעמים וגם אין זה צחות לשון רבינו ששפתיו ברור מללו אך לפע"ד הרמב"ם מפרש להירושלמי דקאי על שוגג וכמ"ש הפ"י בשם המפרש וע"ז סובר רבינו דמחלק הירושלמי בין חילול למכירה ואם כן דברי רבינו מבוארים דתפש שני התירוצים שבש"ס ירושלמי והוא פירש דקאי הקושיא מפירות ולכך כתב בפ"ד דבתורת חילול אף בשוגג אינו מחזיר הדמים שבדיעבד אם חילל חילל ומקח טעות לא הוה ולענין מכר מחלק בין ברח לאינו ברח ודו"ק היטב ובאמת חילוק של הירושלמי אינו על המשנה כמ"ש למעלה דבמשנה תני בשניהם לשון לקיחה וכמ"ש למעלה ורק דמחלק לענין דינא יש לחלק בין חילול למכירה והקושיא לא מתרץ כלל כמו שדרך הירושלמי להניח בכמה מקומות בקושיא ואח"כ מתחיל ענין אחר דיש חילוק בין חילול למכירה ובין ברח לשאינו ברח ולפע"ד כוונתי אל האמת שוב ראיתי בכפת תמרים למהרמב"ח בסוכה דף מ"ד ע"ב הביא דברי הרמב"ם אלו שבפ"ד לפ"ו וכתב שהדברים סותרים וחילק בין אם מחלל על פירות שברשותו או בהמה שברשותו לבין אם מחלל על פירות שקנה מחברו וכן בהמה שקנה מחברו ע"ש שהתפאר בזה ולפע"ד חלוקו לא נמצא כלל מוזכר בשום מקום ומה נ"מ בין אם מחלל על פירות שברשותו למה שקנה ואם איתא למה לא מחלק בש"ס דילן ובירושלמי חילוק זה ומה גם שאין דרכו של רבינו לבדות חלוקים מלבו ולפע"ד העיקר כמ"ש ואולי יש מקום לחלוקו אבל אין החילוק מטעמו ומסברתו רק שזה נקרא חילול וזה נקרא מכר והיינו שמחברו אין מקום לחלל רק בדרך מכר אבל במה שיש ברושתו הוא מתורת חילול ולא מתורת מכר וא"כ מפרש הרמב"ם דזה מה שאמרו בירושלמי כאן דרך חילול כאן דרך מכר ודו"ק היטב.