שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ט (ז׳)

והנה בגוף הספק שנסתפק הרב הגאון מוהרש"ק ני' הנה המלמ"ל פ"ז מאישות הלכה כ' נסתפק כעין זה במי שאמר לחברו צאי וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה קידושין דרבנן או ספק קידושין מי אמרינן דהוה שינוי בשליחות דיכול לומר רציתי שתקדש קידושי תורה כדי שלא יתפסו קידושי אחר ע"ש שהאריך וראיתי בישועות יעקב לדו"ז הגאון ז"ל באהע"ז סימן ל"ו שהביא בשם מר אביו הגאון הצדיק מו"ה מרדכי זאב זלה"ה שאמר לפשוט זאת מהא דאמרו בקידושין דף י"ב דפריך על שמואל דאמר קדשה בתמרה מקודשת חיישינן שמא שו"פ במדי ופריך והא תנן בפרוטה ובשוה פרוטה ומאי קושיא הא בדף י"א מוקי מה דאמרו ב"ש בדינר כגון דשויא שליח וא"כ עלה פליגי ב"ה ואמרו בפרוטה ובשו"פ ובשויא שליח ל"ש קידושי ספק ואפ"ה מקודשת ובאמת שדפח"ח וזכורני שכ"כ בזה במק"א אבל כעת הוא אור ליום ג' וארא שנת תרי"ד ב' שבט הוא יום היא"צ של זקני הגאון מוהרמ"ז הנ"ל אמרתי לעיין בדברו וזכותו יליץ בעדינו ואני תמה על האב ובנו הגאון שראו החידוש והוטב בעיניהם ולפע"ד אין ענינו להך דהמלמ"ל דהוא נסתפק אם המקדש עשה שליח לקדש שייך לומר דלא ניחא לו דיהיו קדושי ספק ויתפסו קידושי אחר אבל שם בקידושין מיירי לב"ש דשויא שליח האשה שליח לקבלה והוא קדשה וא"כ ל"ש לומר דהוא שינוי בשליחות דממנ"פ הרשות בידה דאם תתרצה בו אז יקדשה אח"כ שנית ויוסיף לה פרוטה או שיקדשה בביאה ושטר וכדומה שיהיו קידושי תורה ואם לא תתרצה בו מאי אכפת לה אדרבא כשמקדשה קידושי תורה אין לה רשות לפטור ממנו דהאשה בודאי אין לה כח להתגרש ובקדושי ספק מוכרח לגרשה כי אינו רק קדושי ספק וא"ל דלא רצתה שתאסר בקרובתיו דז"א דאם כן אם היו מקבל השליח קידושי ודאי בודאי היתה נאסרת בקרובים וא"כ מה שינוי שייך בזה וע"כ לא כתב המלמ"ל רק לגבי המקדש דיכול לומר הייתי רוצה בקידושי ודאי כדי שלא יחולו שום קידושין אחרים אבל היא מה אכפת לה וגם מ"ש בנו הגאון ז"ל דכל דהוה בפחות משו"פ הוה חצי דבר דעדי אמירה לא הועילו כלל דהא לא יהא אלא גזל בפחות משו"פ לא הוה גזל וא"צ להחזיר אני תמה דעדי אמירה היו מקום להועיל דאטו אמרה שיקבל פחות משו"פ היא אמרה שיקבל קידושין וא"כ היה נ"מ לענין החזרה ושפיר הוה דבר שלם וז"פ ומ"ש בנו הגאון ז"ל ראיה מהא דאמרו בדף נ"ב ש"מ המקדש בגזל אינה מקודשת ואפילו בגזל דידה והקשו מהיכן דייק זאת דלמא באמת בגזל מקודשת וא"ל דא"כ היו להן להשאר להתקדש בחלק האחיות דלמא לא היו בה שו"פ וכתבו דעכ"פ ספק מקודשת הוה דחיישינן שמא שו"פ במדי ולפ"ז הא שם דייקינן דאשה נעשית שליח לחברתה וקשה דא"כ שוב אף קידושי ספק לא הוה דיכולות לומר דלא נתרצו רק בקידושי ודאי ולפמ"ש אתי שפיר דשם דאחת נעשית שליח לחברתה מה אכפת להן בקידושי ספק ודו"ק היטב והנה המלמ"ל הקשה שם מהא דאמרו בפ"ק דנזיר דף י"ב האומר לשליח צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים ומודה ר"י באשה שאין לה לא בת ולא בת בת וכו' ואם איתא דהעושה שליח לקדש אין כוונתו רק על קידושי תורה אם כן היו לו להשמיענו דאף אשה שיש לה בת וכגון שהבת קטנה יתומה דמותר באמה דבודאי לא קדש את הבת דלא הוה רק קידושי דרבנן והוה שינוי בשליחות ולפע"ד נראה דאין ראיה מזה דכבר נודע מ"ש הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סימן ס"ד דלמה יועיל קידושין על ידי שליח הא הו"ל תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים וכתב כיון דהיא רצונה להתקדש לזה והיא בעלת בחירה ומתרצית לזה אם כן מי יוכל לכופה שתתקדש לאחר ולא מקרי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים ע"ש ואני כתבתי בתשובה אחרת דהיה לו להביא מה דמבואר בסי' ק"ה דאם הלוה בעצמו עושה שליח לתת לאחד מבע"ח מועיל והנה הדברים ק"ו השתא התם דבאמת הוא חב לאחרים וגם חייב להם מעות ואפ"ה כיון שבע"ח מכאן ולהבא גובה יוכל לעשות שליח לתת לזה מכ"ש כאן שהיא ברצונה בוחרת להתקדש לזה איך שייך תופס לבע"ח הא היא יכולה לעשות כן והרשות בידה ולפ"ז זה בכל קידושין אבל יתומה קטנה שבאמת יכולה למאן וע"כ משום שאין דעתה שלימה ואינה מתרצית בלב שלם וא"כ שוב ל"מ קידושין ע"י שליח וא"כ שוב ל"ש לחשדה דע"ז ל"מ שליחות כלל ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא ודו"ק.