ומה שהקשה הפני ארי' בהא דהקשה הש"ס בב"ק שם אי ר"מ אפילו טבח בשבת נמי והקשה הא מומר לחלל שבת הוה מומר לכל התורה אבל יום הכפורים לא הוה מומר לכה"ת ואם כן יש לומר דבשבת נעשה מומר ואינו בגדר שחיטה אף למאן דס"ל דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה אבל כל דנפסל בגוף שחיטה לא היה שם שחיטה עלה משא"כ ביו"כ הנה באמת התב"ש דעתו דביוה"כ גם כן הוה מומר לכל התורה אבל הפרמ"ג בהקדמתו לאו"ח חולק עליו וגם לפמ"ש דבנפסל בגוף השחיטה הו"ל שחיטה שאינה ראויה קשה דהא כאן מוקי כר"ש והרי להרמב"ם נעשה מומר יקשה מ"ט דר"מ ומיהו י"ל דהש"ס מוקי לה דהיה שוגג ובזה ממילא מיושב קושית הכו"פ דלימא דטעמא דר"ש דהוה מומר והוה שחיטה שא"ר דז"א דא"כ יקשה מ"ט דר"מ אך בגוף קושייתו אני תמה דהא לר"מ אף במומר לשאר דבר נעשה מומר לכה"ת ואם כן מכ"ש ביוה"כ דודאי נעשה מומר לכל התורה ואף לפמ"ש מהרי"ק סי' ק"ס עכ"פ ביוה"כ ודאי מודה ר"מ ושפיר פריך הש"ס לר"מ גם טבח בשבת נמי ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.