שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ה (ג׳)

ובזה מיושב היטב דברי הש"ס בב"ק דף מ"ה והקשו התוס' דממנ"פ אם זה חשוב היזק הניכר גם בהתפיסו מאליו חייב ואם זה חשוב היזק שאינו ניכר אף באתפסיה בידים פטור ולפמ"ש אתי שפיר דמה שמתפיס בידים ל"ח היזק הניכר ומ"מ חייב דעכ"פ הוא א"ה ול"ש הש"ל דא"כ יהנה השומר מא"ה וא"ל דאם כן להיפך נמי דז"א דכל שהתפיסו בידים הוא דמי הזיקו קא שקיל והוא עשה מעשה בידים דקליא בידים ודו"ק היטב ואף אם נימא דשינוי החוזר לברייתו ג"כ קונה נראה לפענ"ד דזה דוקא בדבר הצריך מעשה להחזירו אבל בחמץ בפסח דהדרא ממילא וזמן ממילא קאתי בוודאי ל"ק וזה לדעתי מה דאמרו דאם כן לפלגו בחמץ בפסח ולכאורה מה אולמא דחמץ בפסח מכל א"ה ולפמ"ש א"ש ודו"ק. ובגוף הקושיא דאמאי יוכל לומר בא"ה הרי שלך לפניך הא קנאו בשינוי מעשה הנה בתשובה כתבתי דאם נימא דשינוי מעשה צריך קצת שינוי השם א"כ חמץ בפסח דלא נשתנה שמו כלל ואיך חשיב שינוי מעשה וע' סימן שס"ג בסמ"ע שביאר בהדיא דחמץ בפסח הו"ל לחייב כמעיקרא איברא דהקצה"ח סי' ש"ט הקשה דא"כ מאי פריך הש"ס בגיטין דף נ"ג דאי נימא דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק אמאי אומר הרי שלך לפניך דהיינו דחשוב כשינוי וכמ"ש התוס' שם וקשה ניהו דחשיב שינוי הא צריך שינוי שם אמנם נראה דהנה החק יעקב סי' תמ"ג חידש דבתוך הפסח ודאי א"י לומר הש"ל כיון דהכל מצווים עליו לבערו אבל דבריו תמוהים דא"כ אמאי יכול לומר אחה"פ הרי שלך לפניך והא כבר קנאו בשינוי דחשוב כשרוף וע"כ דמ"מ מקרי היזק שא"נ ול"ש היזק ע"ש ולפ"ז זהו למ"ד דל"ש היזק אבל למ"ד שמיה היזק שפיר מקשה דעכ"פ בתוך המועד ודאי חשוב שינוי ואיך יכול לומר הרי שלך לפניך וניהו דלא נשתנה שמו ז"א דניהו דלאחה"פ שמו עליו אבל בתוך הפסח שם חמץ עליו והוה שינוי שמו עכ"פ קצת ובזה מיושב היטב מה שהקשה אותי הרב מהר"ץ יהודא הכהן ז"ל מראווא דמה מקשה והא לאחר הפסח לא הוה שינוי רק מדרבנן דאינו אסור לר"ש רק מדרבנן ובכה"ג ל"ח שינוי ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ בתוך הפסח הוה שינוי ואסור מה"ת והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש דל"ש בא"ה שינוי השם דלענין גזילה בעינן שיקנה ע"י שינוי השם דהרי בעת הגזילה לא קני רק לענין להתחייב באחריות אבל לא קני גוף הדבר וא"כ בהשינוי בעינן שיקנה גוף החפץ והרי בא"ה ל"ש זכייה בקנין ואיך שייך שיקנה בא"ה ושאני הך דכתבו התוס' בשבת דענין כפה שנתנו על הספר דשם ע"י השינוי מעשה הוציאו מידי הטומאה ע"י שנשתנה ואסרו משא"כ לענין גזילה דבעינן שיקנה ממש ואיך קנה הא הזכייה ל"ש בא"ה ולכאורה רציתי לומר ע"ד שכתב הר"ן פ' כל הצלמים לענין ע"ז ולענין חמץ בפסח דזכייתו וקנייתו באין כאחד אבל זה אינו דשם הזכייה והקנייה באין כאחת לענין שיעבור על ב"י ולענין ביטול אבל כאן בעי שיקנה הדבר שיהיה שלו וכל שהוא א"ה וברגע אחר קנייתו תיכף נאסר עליו ואיך שייך קנייה ושפיר אומרים בא"ה הרי שלך לפניך ובזה הנה מקום אתי ליישב דברי המהרש"ל שחילק לענין הרי שלך לפניך בין גזילה לשומר והנה מלבד דתמוה מהסוגיא תמוה גוף החילוק כמ"ש הש"ך דאיך שייך לומר דשומר יגרע מגזלן ולפמ"ש יש לומר דבשלמא בגזלן עיקר הקנין בא ע"י שנשתנה דמקודם אף שגזלו לא קנהו רק להתחייב באחריות אבל לא קנהו שיהיה שלו וא"כ ע"י שנעשה א"ה ל"ש קנין אבל בשומר שקנהו בעת שקבל עליו לשמור אף דג"כ לא קנהו רק להתחייב באחריות מכל מקום גם כעת ע"י שנעשה א"ה אינו רוצה לקנותו ממש דל"ש שינוי קונה בשומר אם כן שפיר יש לומר דאיך שייך לומר בא"ה הרי שלך לפניך דכל שהיה מקודם שומר עליו ועכשיו נעשה א"ה אם כן נשתנה וע"ז לא נעשה שומר ופקעה שמירתו אבל גם זה אינו ברור דאדרבא כשפקע שמירתו בודאי יוכל לומר הרי שלך לפניך אך העיקר נ"ל דשאני גזלן דניהו דעכשיו נעשה א"ה ומחזיר עפר בעלמא מכל מקום לא עדיף ממזיק דכל שאין היזק ניכר פטור ואטו בשביל שגזלו יצא מידי מזיק ומזיק גרע מגזלן ואפ"ה פטור אבל שומר דחייב בשמירה וכל שמזיק יצא מגדר השמירה והרי בשמירה בבעלים דפטור אפ"ה כשמזיק חייב אף דהוא בבעלים ואם כן ג"כ הרי הוא מזיק כעת דנתן לו חפץ והוא לא שמרו ונעשה עפר בעלמא דעכ"פ היזק שא"נ בוודאי הוה וניהו דהיזק שאינו ניכר פטור היינו כשלא נתחייב בשמירה אבל כל שנתחייב בשמירה הרי הזיקו ויצא מגדר השמירה שוב ראיתי ביש"ש סי' למ"ד בפרק דו"ה שם ביאר כמ"ש דבגזלן הוה היזק שאינו ניכר אבל בשומר הוה מזיק ויצא מגדר השומרים ושמחתי ועיין לקמן דף קצ"א ותמצא עוד דרך בזה ליישב דברי המהרש"ל ודו"ק.