שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ג (ג׳)

והנה במה דהקשו בתוס' מלולב של אשרה דהו"ל מצוה הבאה בעבירה לכאורה לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' י"א דכל דהוא לא עשה העבירה לא שייך מצוה הבאה בעבירה א"כ מכ"ש כאן ועיין במגן גבורים בסי' י"א שם באלף המגן אמנם י"ל דכוונת התוס' דאכתי יקשה המשנה למאן דס"ל מצות להנות נתנו אם כן שוב עושה עבירה גם במה שיוצא ידי המצוה דהא אסור להנות מעיר הנדחת ואשרה ובפרט לשטת הרז"ה דבמצות דרבנן מצוה להנות נתנו וכאן המשנה מיירי גם ביו"ט שני כמ"ש התוס' לקמן דף ל"ב ע"ש ובזה מיושב קושית הגאון מוהר"ע איגר ז"ל שהקשה למה לא הקשו התוס' מקרבן שנעבד לע"ז דלמה לי קרא ת"ל דהו"ל מצוה הבאה בעבירה ולפמ"ש אתי שפיר דשם ל"ק דהא הוא לא עשה העבירה אבל באשרה ועיר הנדחת דעושה העבירה כעת שפיר קרי לי' מצוה הבאה בעבירה וע"ז חדשו התוס' דהעבירה לא עשה הפעולה בהמצוה וז"ב. ובזה מיושב היטב מה שהקשו בתוס' דלמה לי קרא למעט מצה של טבל ת"ל דהו"ל מהב"ע והקשה המהרש"א דקרא אצטריך דהא מצוה הבב"ע אינו רק מדרבנן כמ"ש התוס' בסוכה דף ט' דאם לא כן למה לי קרא למעט סוכה גזולה דהא הוה ליה מצוה הבאה בעבירה וע"כ דאינו רק מדרבנן וה"ה בזה ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבסוכה י"ל דמיירי שהסוכה גזולה רק שהוא לא גזלה רק האחר גזלה והוא ישב בתוכה דכבר הוכיח הקצה"ח סי' ל"ד דבכה"ג דגזל ובא אחר וגזל ממנו דלא מקרי גזלן כל דלא גזל מהבעלים רק דחייב בשביל שהפסיד להבעלים ע"ש ובתשובה הארכתי בדבריו ואם כן לא מקרי מצוה הבאה בעבירה אבל בטבל דמה דאכל ונהנה מהטבל בזה שעושה העבירה שוב הו"ל מצוה הבאה בעבירה ושפיר הקשה ובזה יש ליישב קושית התוס' דלמה לי קרא למעט בלולב גזול ת"ל משום מצוה הבאה בעבירה די"ל דממעט באם אחד גזל לולב ובא אחר וגזלו ממנו דעכ"פ האחר לא מקרי גזלן ושפיר לא שייך מצוה הבאה בעבירה דהא הוא לא עשה העבירה רק דעכ"פ כיון שהבעלים רמ"ג ורמ"ג לא מקרי שלכם עכ"פ ושפיר צריך קרא דלכם ודו"ק. ובזה מיושב מה דאמרו מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול והיינו כיון דיכול לצאת בשאול שוב בכה"ג שגזל משל אחר שוב לא מקרי מצוה הב"ע ודו"ק היטב. ועכ"פ לא צריך למ"ש התוס' דדוקא בדרבנן לא חשש שמואל למצוה הב"ע ולפמ"ש אף בדאורייתא ל"ש לחוש בזה. והנה בגוף קושית התוס' שהקשו מטבל לכאורה י"ל לפמ"ש התוס' בסוכה דף ל"ה דמיירי ע"כ שאכל יותר מהשיעור דאל"כ בלא"ה לא מקרי שלכם דהא אין בו כשיעור מצה מבלעדי הטבל ע"ש וא"כ שוב ל"ש מצוה הב"ע דהא מה פעולה עושה העבירה להמצוה אף אם היה נוטל הטבל היה יכול לקיים המצוה אך נראה דטבל כ"ז שלא נטלה חלתו ותרומתו הכל מקרי טבל ול"ש לומר דלא עשה פעולה דכל מה שאוכל הכל מקרי טבל וז"ב ופשוט. וראיתי בשו"ת שאגת ארי' סי' צ"ו שהאריך להוכיח דמצוה הבאה בעבירה לאו מה"ת דאם לא כן למה לי קרא דא"י מצה בטבל דע"כ מיירי שאכל יותר מכזית דאל"כ הא עשה דוחה ל"ת במ"ע דהוה ג"כ טבל וע"כ דמיירי ביותר ועל דיעבד איצטריך קרא ע"ש ונפלאת הוא בעיני דלמה לו כל אריכות דברים הא זהו קושית התוס' כאן ודבריו אינם מוכרחים די"ל דאצטריך הכתוב לטבל שיש בו מיתה ועשה אינו דוחה לל"ת שיש בו מיתה דחמיר וגם אם התורה מיעטה שא"י בזה ידי חובת מצה ל"ש בזה עשה דוחה ל"ת דבזה הענין ל"ש להעשה כלל ויש לי אריכות דברים בזה ואכ"מ.