שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ב (ו׳)

ודרך אגב אזכור מה דהשבתי לנכון דברי הר"ן באלפסי גבי כבשים שדרכן לתת בתוכו יין ואמר חזקיה ל"ש אלא שדרכן אבל בידוע אסור בהנאה והביא הר"ן קושיא בשם הראב"ד כיון שבידוע אסור בספיקן נמי מהראוי להיות אסור וכמו דאסרו גבינת בית אונייקי וכדאמרו א"כ למה לא אסרו בהנאה וכתב כיון דיש ספק אם נתנו בו חמרא שרי ושאני התם כיון דכולי עלמא מעמידין בקיבה חיישינן לקיבת ע"ז משא"כ כאן דהספק שמא לא נתנו בו חמרא ודמי להיו ב' רוקין אחד טמא ואחד טהור תולין הי' רוק אחד שורף עליו והוא הדין בקיבה שהעמידו בה גבינה זו לרוק אחד ספק טמא ספק טהור דמיא דאף הוא ספק שהעמידו בקיבה ע"ז או בקיבת נבלה ואין כאן קיבה שהוחזקה בהיתר הנאה עכ"ל. והקשה הרב ר' בנימן מזוזה בעהמ"ח אמרי בינה דאם כן איך קאמר בע"ז דף ל"ה מפני שמעמיד בחומץ או מפני שמעמיד בשרף של ערלה ופריך תתסר בהנאה וקשה הא אינו רק ספק ולמה יאסר בהנאה דהא יש ספק שמא העמיד בקיבת נבלה וכן מה שדימה לספק טומאה שאני התם דיש חזקת טהרה אבל בודאי נגע אתרע חזקת טהרה אבל כבשין שדרכן לתת לתוכן יין מה חזקת היתר יש ולכך גם הספק אסור ולפענ"ד נראה דדבר גדול דיבר בזה דבאמת כל שיצא מחזקת היתר לענין אכילה שוב ל"ש להעמידו בחזקת היתר וכעין מ"ש הר"ש דכל שיצא מחזקת טומאה שוב ל"ש להעמידו על חזקתו הראשונה ולפ"ז גם כאן כתב הראב"ד דבשלמא בקיבה כיון שעכ"פ מצד קיבת נבילה שוב עכ"פ יצא מחזקתו הראשונה לענין אכילה שוב גם בהנאה מהראוי לאסור ושאני כבשין שהספק שמא לא יצא מחזקתו כלל וא"כ דברי הראב"ד מבוארים דדמי לספק שני רוקין דתולין דשייך להעמידו בחזקת טהרה אבל כל שבוודאי נגע ועכ"פ יצא מחזקתו הראשונה שורפין וה"ה כאן ומ"ש דראיה מב' רוקין והוא במשנה פ"ד דטהרות משנה וא"ו אינו ראיה דשם הו"ל ספק ספיקא ועל ס"ס אין שורפין כמ"ש הרמב"ם והר"ש שם אינו קושיא דהראב"ד אינו מפרש כן ודו"ק.