והנה במה שהארכתי למעלה בדין חליטה ארשום בקצרה מה שרצה המ"א להתיר בדיעבד כשנחלטה העיסה ומשום דבעת שנפל ברתיחה נחלטה ואמרתי דלכאורה ל"ד די"ל דתיכף בתחלת הרתיחה הפליטה דאזלא נחלטה עדן ואח"כ אף שנחלטה אסורה ול"ד לכבד דבדיעבד מועיל חליטה משום דשם הוה דם שבשלו דרבנן ובספק מותר משא"כ כאן ואם כוונת המ"א למ"ש התוס' בחולין דף ק"ח דבעת הרתיחה לא מפליט הא באמת התוס' דחו זאת שם וצ"ע ומ"מ בחלה שנפלה לרותחין יש להקל כמ"ש החק יעקב דחלה בזמן הזה אינו רק דרבנן ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קמ״ב (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.