שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן ק״מ (ז׳)

והנה במ"ש להקשות בהך דחולין בדבר דעביד לטעמיה דאחר שבתערובת דמאי לא גזרו איך שייך דבר דעביד לטעמיה לא בטל הנה אחר זמן רב בשנת תרי"ב טי"ת ניסן ב' צו נשאלתי בזה מהחריף ושנון מו"ה אברהם ני' נד"ז הגאון בעל ים התלמוד והנה הגדתי לו כי כבר כתבתי בזה אמנם חדשות אגיד בע"ה דהנה בטעם דלא גזרו על תערובת דמאי נלפע"ד דבר נחמד דהנה בהא דתקנו זמן בגיטין משום שמא יחפה ור"ל ס"ל דזנות ל"ש כתבו האחרונים דזה ברור דר"י לא פליג בזה ולא יחלוק על המציאות ורק דהוא ס"ל דכל שתקנו חז"ל תקנה כוללת על כל הגיטין שבעולם והרי יש מיעוט מזנות ויוכל להיות מכשול ע"כ גזרו חז"ל שיהיה זמן בגט ויתוקן גם המיעוט ובזה כתבו ליישב קושית בעה"ע בהא דאמרו בב"מ דף י"ט גבי גט אשה וניחוש שמא כתבה ליתן בניסן וכו' והיינו לר"ל משום פירות והקשה הבעה"ע אמאי לא קאמר משום זנות ג"כ וכתבו האחרונים ומכללם דו"ז הגאון בישועת יעקב באהע"ז סימן י"ג דבאמת זנות ל"ש רק שצריכים לתקן גם המיעוט וא"כ זהו בכללות אבל כשאירע במקרה בפרטות לא חיישינן לזנות ואזלינן בתר רובא ודפח"ח ולפ"ז הא דמאי באמת רוב ע"ה מעשרים הם רק דיש מיעוט דלא מעשרין ורצו חז"ל לתקן תקנה כוללת לכל העולם ויש מיעוט ע"ה שלא מעשרים ע"כ גזרו שיעשרו פירות ע"ה ולפ"ז זהו כשהוא בעין אבל בתערובת שאירע במקרה שנתערב אפשר דלא גזרו דבאמת בזה תלינן ברוב דמעשרין וז"ב איברא דלכאורה י"ל דל"ד דבשלמא שם שאירע מקרה שנפל הגט מה"ת לחוש שזינתה בנתים דזנות ל"ש אבל כאן אם נתיר לערב א"כ יפקע תקנת חז"ל לגמרי וכל אחד יערב ויפקע תקנת חז"ל אך ז"א דבעירב בידים לא התירו רק כשנתערב ובזה י"ל דזה סברת הש"ס כמאן דעריב בידים ובעריב בידים יפקע ממילא מיהו יש לומר דיש לחוש עדיין שמא יקנה בתערובות ואז יפקע תקנת חז"ל אך ז"א דבאמת כל שהוא מעורב עכ"פ אין בו טעם כ"כ ואף שהוא פחות מששים עכ"פ אינו בעיני' ואם ירצה האחד להנות כשהוא בעין לא יפקע תקנת חז"ל ולפ"ז בדבר דעביד לטעמיה ע"כ לא בטיל דאל"כ יתבטל תקנת חז"ל דהרי אינו עומד רק לתת טעם וא"כ יוכל לקנות או לאכול בבית ע"ה כשהיא מעורב והטעם ירגיש לכך החמירו בזה כנלפע"ד ובזה ל"ק מה שהקשה בנט"ש הנ"ל מהך דביצה דף ל"ט דמים ומלח לטעם עביד וגם שם הוא כן ובכה"ג ל"ש לומר דמה מועיל הנ"ט הא אנו דנין על איסור תחומין דזה אינו דכל שיש בו טעם הרי ירגיש כל הטעם בשלימות ובכה"ג גזרו חז"ל.