מ"ש דהתנאי הי' באיסור ובטל כמבואר סי' קע"ו הנה לפענ"ד נראה דניהו דקבל עליו שיתן לו י"ב פרצענט וגם מאה וחמשים רמ"כ עבור הריוח של ראובן אבל כל זה אם יהי' היזק שיוזל השער אבל אם יהי' אונס כגון דבר חלילה בהשורים או אונס אחר או גניבה ואבידה פשיטא דלא יצטרך שמעון לתת לו דבר שע"ז לא התנה וא"כ אדרבה כיון שמביתו לא היה חייב שמעון לשלם בתחלה טרם שנתן מעות עוד לראובן א"כ הוה כמו שקבל ראובן עליו כל האחריות של גניבה ואבידה ואונסין וא"כ שוב כשר כמבואר שם דבעסקא שהוא רבית דרבנן מותר כשכל אחריות על הנותן וכאן הוא כן וע' ביו"ד סי' קע"ז ס"ו וס"ז וז"ב ופשוט ומ"ש שמסר מודעא הנה כל שלא נתברר בעדים שהכירו באונסו ל"ח מסירת מודעא ומ"ש דכאן הוה כמו מתנה במחכ"ת הוא פטומי מילי דכל הטעם דמתנה א"צ להכיר באונסו דמתנה אין נותנין כ"כ וכל שחזר בו מועיל אבל כאן אינו באמת מתנה להתחייב רק של"מ השטר אבל מכיר באונסו צריך שיהי'.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן י״ד (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
