שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קכ״ט (ו׳)

והנה הרמב"ם דייק מהך דנקט פרק ר"א דמילה דשני ימים טובים של ר"ה נימול לי"ב ומדלא נקט שני ימים טובים של גליות ש"מ דיו"ט של גליות הי' דוחה ע"ש והרא"ש לא כתב כן ועיין בטוש"ע יו"ד סי' רס"ו ובחבורי יד שאול סי' רס"ו מ"ש בזה ובשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רפ"ד חולק על הרמב"ם וכתב דכשם דלענין לחה"פ נקט התנא שני ימים טובים של ר"ה ולכך נקט גם כאן ובאמת שאין ראיה דשם א"א לנקוט שני ימים טובים של גליות כמ"ש רש"י בפסחים דף מ"ז דבזמן לחה"פ לא הי' שני י"ט של גליות וא"כ אין ראיה משם אמת דדברי רש"י תמוהים שם כמ"ש בצל"ח דאף אם הי' משכחת לה שני ימים טובים אבל בירושלים מקום שהיו אופים לחם הפנים ל"ש שני ימים טובים של גליות והניח בקושיא ובשו"ת חתם סופר סי' רנ"ב האריך ליישב וכתב שאמרו בפני הצל"ח בעצמו ואמר קאלוס אבל לאחר כל הקילוס הוא דוחק גדול אך לפע"ד הי' נראה דבר חדש לפמ"ש התוס' בפסחים דף י"ד ד"ה שתי דבירושלים כיון שמתקבצים שם מכל המקומות מחויבים לנהוג איסור כמו שנהגו באותן המקומות שבאו משם וכ"כ להלכה בפר"ח סי' תס"ח סוף סי' ג' ובסי' תס"ז וא"כ אם הי' אז נוהג שני ימים טובים של גליות היו צריכים גם בירושלים לנהוג איתור כיון שמתקבצים שם מכל המקומות ולכך כתב רש"י שלא הי' אז שני ימים טובים של גליות ועכ"פ אין ראיית התשב"ץ מהך דהתם ראיה וע"ש בצל"ח מה שהאריך דאף דאין נפדין כל שראוי למזבח מ"מ היו פודין החלות והיו אופין בע"ש שנית ודלא כאור חדש וכן מבואר בשו"ת תשב"ץ שם באורך ולא הזכיר כלל מדברי התוס' בפסחים ומנחות שם יעו"ש והנה לכאורה קשיא לי בהא דפריך הש"ס ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביום טוב אמאי לא דחו יו"ט וקשה הא ראש השנה יש דעות הגאונים דמתענים כמבואר בטור אורח חיים סי' תקצ"ז ואם כן לא שייך דצורכי שבת נעשין ביום טוב וכמבואר במהרי"ק הובא במ"א מי שמתענה בר"ה ע"ש וצ"ל דקושית הש"ס מהך דתני דאין דוחה יו"ט אך אכתי קשה דרשב"ג דאמר דאינו דוחה את הצום אבל דוחה את יו"ט וא"כ מבואר דאף ר"ה דוחה ומבואר דר"ה הו"ל אוכל נפש דשרי וש"מ דאין רשאי להתענות וצע"ג והנה אף שבחבורי יד שאול סימן רס"ו הבאתי דברי הרשב"א והריטב"א יבמות דף מ"ו דמתירין ביו"ט של גליות דהיינו יום השני של גליות למול אף בעבר זמנו בודאי מ"מ לא מלאני לבי במה שאירע בשנת תרט"ו ביו"ט אחרון של פסח שהי' מילה שלא בזמנה שהיה התינוק חלוש ולא הי' ראוי למול ולא מלאני לבי כיון דהתשב"ץ החזיק בדברי הרא"ש ובפרט שדברי הש"ך דחיתי היטב ביד שאול שם ובשו"ת חתם סופר גם כן לא רצה להקל ובסידור הגאון מליסא ז"ל כתב בפשיטות להתיר במילה שלא בזמנה ביום טוב שני של גליות ותמהני דכתב כך בפשיטות נגד הש"ע ואף שהש"ך הכריע כהרמב"ם באמת גם הנו"ב סימן למ"ד בזה שהוא ודאי שלא בזמנו לא מלאו לבו להקל כי אם מי שרוצה לסמוך על הש"ך אין הפסד אבל לא סמך על זה ודו"ק.