שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קי״א (ו׳)

והנה בשנה הלז אור ליום וא"ו תשא י"ט אדר ראשון למדתי מס' מגלה ובדף כ' ע"א בתוספות ד"ה ולא טובלין ולא מזין הקשו בהא דאמרו הזב והזבה וט"מ טבילתן ביום וע"כ ביום שלאחר הזאה דאי קודם הזאה היאך מותר לטבול ביוה"כ אי משום דטבילה בזמנה מצוה הא הזאה הוה שבות והיאך יכול לעשות ונדחקו מאד ולפי דברי הצל"ח דביום טוב לא גזרו על הזאה מטעם שחייב אדם לטהר עצמו ברגל והרי ביוה"כ גם כן חייב עצמו לטהר כמו ברגל כמ"ש הרא"ש סוף יומא ואף דבשו"ת ש"א סי' ס"ז חולק על זה אבל מכל מקום הרא"ש כתב כן ולדעת רבינו סעדיא גאון חייב לברך על הטבילה ביום הכיפורים ואם כן משכחת לה לטבול ולהזות ביוה"כ דטבילה בזמנה מצוה וגם מה שחידש הצל"ח שם דבהזאה בשלשי כל שאינו מתקן מותר להזות בשבת אם כן לפמ"ש ר"ת דשני טבילות יש קודם הזאה ולאחר הזאה והכ"מ בפי"א מפרה הביא בשם הר"ש שכתב ג"כ כר"ת וביאר שם דבין בהזיית שלישי בין בהזיית שביעי טעון טבילה קודם ולפ"ז בהזאה שביעי משכחת לה דיזה ביום הכיפורים דאינו אסור משום מתקן מיהו יש לדחות דהא הטבילה דקודם הזאה כשר אף בלילה כמ"ש הר"ש שם אבל זה קשה וצ"ע.