שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קי״א (ה׳)

והנה ראיתי בצל"ח פסחים דף פ' ד"ה דעביד בשביעי שכתב דבר חדש דביום טוב לא גזרו חז"ל על הזאה ע"ש והוא תמוה לפע"ד דהרי אמרו בעירובין דף ס"ו הזיה שבות ואמירה לעכו"ם שבות מה הזאה שבות ואינו דוחה שבת אף אמירה לעכו"ם שבות ואינו דוחה שבת ואם איתא הא הזאה אינו נוהג ביו"ט וא"כ גם אמירה לעכו"ם שבות לא יהיה שייך ביום טוב והרי אף בחוה"מ כל דבר שאסור לעשות אף על ידי עכו"ם אסור כדאמרו במ"ק דף י"ב ובש"ע או"ח סימן תקמ"ג איברא דלכאורה קשה הא בה"ש לא גזרו על שבות והרי בהזאה שייך שני שבותים משום מתקן ומשום שמא יעבירנו והרי בשני שבות אף בהשמ"ש אסור כמ"ש הברטנורא פ"ג דעירובין ואף לחלוקו של זקני בשער אפרים בשם זקני הגאון מו"ה העשיל ז"ל לא יועיל כלל דהרי חשש שמא יעבירנו הוא תיכף כשמוציאו ואחר כך כשהוא מזה הוא מתקן וצע"ג ועכ"פ על הצל"ח קשה ומ"ש דבהזאה שלישי ל"ש מתקן דעדיין חסר השביעי ועדן אינו מתוקן אמת כי מצינו כעין זה בכמה מקומות דכל שאין התיקון בא תיכף לא מקרי תיקון וכ"כ במרכבת המשנה ליישב דברי רבינו בזה והארכתי בזה בתשובה אבל כאן לפע"ד כל דבר שתלוי בימים משעה שהתחיל התיקון מקרי מתקן וע"כ צ"ע דבריו שם.