והנה ער"ח טבת תרט"ז כה הראני הרב החריף ושנון מו"ה אורי וואלף נ"י דברי הרמב"ם פ"ו מק"פ ה"ו במ"ש רבינו והלא איסור הזיה משום שבות והפסח בכרת מפני שביום שהוא אסור בהזייה משום שבות אינו זמן הקרבן שחייבים בכרת והראב"ד השיג עליו דהטעם משום גזירה שמא יעשה לשנה הבאה בטומאה ויבא לידי כרת והכ"מ הליץ בעדו דבשביל זה לא גזרו עכשיו שמא יבא לידי כרת לשנה הבאה והראה הוא דברי הש"ס ביבמות דף צ' דבעי לאותיבינך ערל והזאה דשב ואל תעשה שאני ומבואר כדברי הראב"ד ולפענ"ד אין ראיה דאם כוונתו למה דפירש"י גזירה שמא יטמא לשנה הבאה זה מבואר בפסחים דף צ"ב דשם לא קאמר רק דיש כח ביד חז"ל לעקור משום גזירה עשה דיש בו כרת בשב ואל תעשה אבל הטעם שעקרו יוכל להיות כדברי הרמב"ם או כראב"ד אמנם בגוף הדבר מבואר בפסחים דף ס"ט ע"א דאמרו שם לר"א ה"מ היכא דחיובא רמי על גברא אבל כאן דלא חזי גברא לא רמי חיובא עליו ע"ש ברש"י ועיין בריטב"א ריש לולב וערבה ועיין בתדר"י ריש ברכות והדברים פשוטים.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל א׳ סימן קי״א (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.