שאגת אריה החדשות · חלק ב׳ סימן ה׳

ואחר שנתברר בראיות דריח הגט פוסל לכהונה מן התורה איכא לאקשויי עוד על פירוש הר"ש מדריו"ש שבתוס' מפרק האומר דהרי כבר נתברר דלפי דבריו אשה שנתגרשה בריח הגט ומת בעלה קדושין תופסין בה לכהן ואין הוולד ממזר ממנה אם ילדה מן הכהן אפילו לר"ע והרי בפרק יש מותרין (דף פ"ה) אמרינן ת"ר אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה כו' שניות מדברי סופרים אין להם כתובה כו' ומפרש רבי טעמי' הללו ד"ת ואין ד"ת צריכים חיזוק והללו ד"ס וד"ס צריכים חיזוק דבר אחר זהו מרגילה וזו היא מרגילתו. ואמרינן מאי בינייהו ואמר רב יוסף מחזיר גרושה משנשאת איכא בינייהו מ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגילה לי' ופריך ולר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאווין הא היא לא מרגילה לי' ולא מידי אלא אמר רב פפא כו' אלא אמר ר"א כו' אלא אמר מר בר רב אשי סוטה וודאי איכא בינייהו כלומר אשה שזינתה וגירשה והחזירה מ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא (ויש) לה כתובה ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלי' לי' הואיל ואין הוולד ממזר אפילו לר"ע כדאמרינן ה"מ בסוטה שאין הוולד ממזר והשתא הוה לי' למימר איכא בינייהו כהן שנשא אשה בריח הגט למ"ד דאורייתא הא נמי דאורייתא ולמ"ד מפני שמרגילה הא היא מרגילה לי' הואיל ואין הוולד ממנה ממזר אפילו לר"ע אלא שבזו יש לומר דבהא היא לא מרגילה לי' ולא מידי כיון שנפסלה מן התרומה ע"י שהרי האי טעמא שחלוצה יש לה כתובה לכו"ע אע"ג דאינו אלא מדרבנן משום דכיון דנפסלת מן התרומה ע"י אינה מרגילה ליה ולא מידי אלא הוא מרגיל לה לפיכך קנסו אותו כתובה כדאמרינן התם וה"נ האי טעמא (ואע"ג דהא (דגרושה) (חלוצה) גופי' בהא דאמרינן דנפסלה מן התרומה ע"י צריך ביאור אין כאן מקום ביאורו):