שאגת אריה החדשות · חלק י״ד סימן י׳

והנה הרמב"ם השמיט הא דרבי ירמיה ואדבר בו עוד לקמן סוף סימן זה ומדהשמיט להא דר' ירמיה אלמא ס"ל להרמב"ם ז"ל דלית הלכתא כוותי' אלא אפילו ילדה בילדה ונטע קמייתא לסייג ולקורות שניה פטורה מן הערלה דדמי לילדה שסבבה בזקינה והאי סברא דבת מיהדר ואמלוכי ע"כ לדידי' לאו מילתא היא כיון דאכתי עדיין לא אימלך עלה. ולכאורה מהא דפ"ק דר"ה דמחייב מרכיב בערלה קשיא על הרמב"ם לפי מה שכתבו הר"ש והר"ן דאי אפשר לאוקמי אלא בילדה ונטע לקמייתא לסייג ולקורות כמו שהוזכרו דבריהם לעיל. אבל כד דייקת שפיר תבין דאין מכאן ראיה כלל. ולק"מ על הרמב"ם מהא דמחייב מרכיב בערלה אלא אדרבה על הר"ש והר"ן יש לתמוה דאמאי כתבו דאי אפשר לאוקמי הא דמחייב מרכיב בערלה אלא בגוונא דאמרן בשנטע לקמייתא לסייג ולקורות הא שפיר איכא לאוקמי בילדה בילדה ובנטע לקמייתא למאכל דחייבת קמייתא גופי' בערלה. ואי לאו דמרכיב גופי' חייב בערלה ה"ל המורכב כזקינה שפטורה מן הערלה וקמייתא שנטע למאכל והרכיב בה השניה ה"ל כילדה וכמו שילדה שסיבכה בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה. ה"נ אי הוי אמרינן שאין דין ערלה נוהג במרכיב הוי ליה שניה לאו בת חיוב ערלה ובטלה קמייתא בה. דמה לי אם הראשונה היא זקינה דלאו בת ערלה היא. ומה לי אם השניה היא לאו בת ערלה כיון דאחת מהן היא של היתר. האסורה בטלה בשל היתר. וה"א דמרכיב אפילו ילדה בילדה המורכבת פטורה מן הערלה ובטלה ילדה קמייתא בה קמ"ל דהמורכבת נמי חייבת בערלה. דמבריך ומרכיב בנות ערלה נינהו וה"ל שתיהם בנות ערלה וחייב בערלה. וההיא דספרא דפטור מרכיב מן הערלה איכא לאוקמי במרכיב ענף מן הילדה שעדיין לא עברו עלי' שני ערלה ולא פסק הענף מאבי' והרכיבו באילן זקן שעבר עליו כבר שני ערלה. א"נ במרכיב ענף מן הזקינה ולא פסק הענף מאבי' והרכיבו באילן ילדה דכל היכא שאחת מהן של התיר ה"ל כמו ילדה שסיבכה בזקינה דבטלה ואין בה דין ערלה וא"ת א"כ דאפי' אם ענף המורכב פטור מן הערלה כגון שבא מן אילן זקן ולא נפסק מאבי' והרכיבו באילן ילדה פטור מן הערלה כמו ילדה שסבכה בזקנה. א"כ אמאי נקט ר"א אר"י ילדה שסבכה בזקנה בטלה ילדה בזקנה ואין בה דין ערלה. ה"ל למתני רבותא טפי דאפילו אם הרכיב הענף שפטור מן הערלה כגון שבא מאילן זקן ולא נפסק מאביו בתוך ילדה דבטלה האילן המורכב אצל הענף הבא מן הזקנה ואין בו דין ערלה. וי"ל דמילתא דפסיקתא נקט ילדה שסיבכה בזקנה דלעולם בטלה בין שבאה מאילן ילדה ולא נפסקה מאבי' דערלה נוהגת בה מחמת אבי' מ"מ בטלה בזקינה. ובין שבאה מאילן ונפסקה מאביה ואם הי' נטועה בפני עצמה היתה חייבת בערלה שעכשיו נעשית ילדה לענין ערלה ע"י נטיעה שניה זו שמחדש. מ"מ אם הרכיבה באילן זקן בטלה. אבל הא דנטע ענף שאינו חייב בערלה בתוך אילן ילדה שלא עברו עליה שני ערלה לא פסיקא דבטל האילן לגבי הענף אלא בלא נפסק הענף מאבי' ואבי' הוי אילן זקן. אבל בנפסק לעולם הענף נעשה ילדה בפסיקתו. אפילו אם בא מאילן זקן. ואם הרכיבו באילן ילדה שתיהם בנות חיוב ערלה הן וחייב בערלה. מ"מ אף על פי שדחיתי מה שהכריחו הר"ש והר"ן דאי אתה מוצא למרכיב שיהא חייב בערלה אלא ילדה בילדה שנטע לראשונה לסייג ולקורות דבלא"ה נמי משכחת לן וכדאמרן. מ"מ עדיין הדבר שקול אי כה"ג חייב בערלה משום דראשונה גופי' בת מיהדר ואימלוכי היא וכמו שאמר ר' ירמיה. או דילמא דמי לילדה שסבכה בזקנה דבטלה וה"נ לא שנא וכדמוכח מדברי הרמב"ם מדהשמיט להא דרבי ירמיה. והנה ראוי לבאר מנין לו להרמב"ם דלאו הלכתא כר' ירמיה בהא והא לא אשכחן מאן דפליג עליו בהאי סברא. ונ"ל דס"ל להרמב"ם כיון דרב נחמן בר' יצחק מוקי לה התם במבריך אילן בירק וכרשב"ג דשרי להבריך אילן בירק ופי' הוא ז"ל להא דרנב"י כמו שפירש"י התם רנ"א הא דקתני מתניתין מרכיב חוזר במרכיב אילן בירק דלא בעי למהדר משום קמא. וא"ת מין בשאינו מינו הוא ואימעיטא לה הרכבת איסור מולא חיללו פרט למו"מ האי תנא הוא דאמר מותר ע"כ. ומדדחיק רנב"י לאוקמי למתני' כיחידאי ודלא כהלכתא דהא קי"ל דאסור להרכיב אילן בירק ולא מוקי לה בנטע לקמייתא לסייג ולקורות דנוהג בה דין ערלה ש"מ דלית ליה הא דרבי ירמיה אלא ס"ל דאפילו בנטע לקמייתא לסייג ולקורות נמי בטלה הילדה בה ואין בה דין ערלה ואין חוזר עליה כיון דלית בה דין ערלה דהא תליא בהא וכמו שכבר כתבתי לעיל וכיון דרנב"י לית ליה הא דרבי ירמיה הלכתא כוותיה דקי"ל לאביי ורבא הלכתא כבתראי זהו מה שנ"ל לדעת הרמב"ם דאזל בשיטת רש"י ז"ל: