שאגת אריה החדשות · חלק י״א סימן ב׳

תשובה במסכת נזיר פ' ג' מינים (דף מ"ב) אמרינן אתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהירו על הטומאה להזהירו על הביאה. אבל טומאה וטומאה לא. ורב יוסף אמר האלהים. אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה. דאמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו חייב אמאי הא מיטמא וקאים אלא לאו ש"מ אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה. איתבי' אביי כהן שהיה לו מת מונח על כתיפו והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב ת"ל ולא יחלל במי שאינו מחולל יצא זה שהוא מחולל ועומד אמר לי' ותקשה לך מתני' דתנן הי' מיטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא חייב על כל אחת ואחת ואמאי הא מיטמא וקאים אלא קשיא אהדדי. ל"ק כאן בחבורין כאן שלא בחיבורין כלומר בעודו מחובר למת אז נגע במת א' פטור מפני שהוא מחולל ועומד. אבל שלא בחיבורין דהיינו לאחר שפירש מן המת נגע במת אחר חייב מפני שמוסיף טומאה על טומאתו דלאחר שפירש מן המת הנוגע בו אינו טמא אלא טומאת ערב ובעודו עומד ונוגע במת הנוגע בו טמא טומאת ז'. ובתר הכי קאמר. אבל טומאה וטומאה לא דהא מיטמא וקאים טומאה וביאה נמי הא מיטמא וקאי. ואסיק ר"פ כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע עליו את המעזיבה. דטומאה וביאה בהדי הדדי קאתיין. מר בר רב אשי אמר כגון דעייל כשהוא גוסס ונפק נשמתו אדיתיב. דטומאה וביאה בהדי הדדי קאתיין. ופסק הרמב"ם בפ' ג' מהלכות אבילות דכהן שנגע במת ופירש וחזר ונגע. חייב על כל נגיעה ונגיעה. אבל אם נגע ולא פירש או שהיה עומד בבית הקברות ונגע במתים אחרים אינו חייב אלא אחת. דהא מחולל ועומד הוא כל זמן שלא פירש. ובטומאה וביאה בבת אחת פסק כאוקימתא דרב פפא ומר בר אשי דחייב שתים. וכן אם נטמא מקודם ואח"כ בא אל האהל חייב אף על הביאה. וכתב עליו הראב"ד הא לא מיחוור. דסוגיא דשמעתא כרבה. דטומאה וטומאה שלא בחיבורין נמי לא מחייב וכ"ש בחיבורין וטומאה וביאה נמי לא מחייב אלא היכא דאתו בבת אחת ע"כ. וכתב הכסף משנה נראה שהוא ז"ל סובר דהא דאוקימנא כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין אליבא דרב יוסף הוא דאוקימנא הכי. אבל לרבה שלא בחיבורין נמי פטור. ורבינו סבר דאליבי' דכ"ע אוקימנא הכי. ואני בעניי לא ירדתי לעומק דברי הראב"ד. דהא מגו דקשיין אהדדי מתני' וברייתא אנו צריכין לחלק בין בחיבורין ושלא בחיבורין. ואין רבה ולא שום אמורא יכול להכחיש זה ע"כ. ודבריו תמוהין דאם רבה נמי מודה דיש לחלק בין בחיבורין ושלא בחיבורין. א"כ מה איכא בין רבה לרב יוסף דלתרווייהו בחיבורין פטור ושלא בחיבורין חייב. כדתנן אמרו לו אל תטמא אל תטמא חייב על כל אחת ואחת. ועוד מה שמכריח מגו דקשיין אהדדי מתני' וברייתא ע"כ אנו צריכין לחלק בין בחיבורין לשלא בחיבורין. הרי ר"י אליבי' דרב הונא מכחיש האי חילוקא להאי גיסא דאפילו בחיבורין חייב. שהרי אמר נזיר שהי' עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר חייב. והיינו טומאה בחיבורין ומחייב אנגיעת המת שהושיטו לו: