השאלה לענין שתוקית אם כשרה לכהונה כו', אין זה אלא מחלוקת ישנה, לדעת הרמב"ם לא תמצא לעולם שכשרה לכהונה אם לא בפרשת דרכים אבל כל הפנויות שנתעברו בעיר אסורה היא והבת לכהן, אבל דעת הטור להיתר, והכרעתי בחיבורי כדעת הטור להכשירה לכהונה אפי' בחד רובא ודוקא בבדקוה ואומרת לכשר נבעלתי אבל לא כשאינה בדוקה כי שמביישות מקצת מהן לגלות וגם העולם אינם רגילין לחקור אחריהן כ"כ אזי אינה כשירה בחד רובא אבל מ"מ כשרה בתרי רובי, אכן דוקא במקומות שרובן ישראלים ורובם כשרים לגבה אבל במקומות שלנו רוב העיר נכרים וא"כ אינו רוב כשרים לגבה ופשיטא שהיא לכתחילה לא תנשא שהרי הנכרי פוסל אותה בביאתה, אלא אפילו הבת לא תנשא לכתחלה שהרי דעת רוב הפוסקים נהי שנכרי ועבד הבא על בת ישראל אין עושה הולד ממזר מ"מ עושה אותה פגום שאם היא בת אסורה לכהונה והיכא דלא בדקוה ואמרה לכשר נבעלתי אפי' נשאת תצא, אכן לפי מה שהוכחתי בראיות ברורות בפ' החולץ דבת נכרי ועבד מן ישראלית אינה פגומה אלא לכתחילה אבל נשאת לא תצא א"כ השתוקית שלנו ברוב נכרים לא תצא, ואהובי יבאר השאלה באיזה עניין ובאיזה זמן ובאיזה מקוה אז אשיב כפי אשר יראוני מן השמים:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ס״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.