שאלות ותשובות רמ״א · חלק ו׳ סימן ד׳

ומה שכתבת עוד כתב מעלת אדוני מ"ו וז"ל מדבריך נראה שבועא במים זכים הן בעילוי יותר מטינרא כפי המשל אשר אנו עוסקים בו כו' עד ולא נמצא כן בספרי הגאונים שהרי הטינרא כשרה בכל מקום אפילו בתרתי דסמיכי להדדי עכ"ל דמר. על זאת אשיב לו יהיה כדברי מעלת אדוני מ"מ מאחר שבראשונה לא העלה מר רק טינרא אחת ומאחת דבר אדוני ולא משתים. וא"כ מה לחוש לתרתי דסמיכי דטריפה בבועות. ואם בתוך זמן זה העלתה המכה צמחים עד כי נסמכו להדדי מזה לא ידעתי כי אינני חכם לראות את הנולד עכ"ל. באת עלי בדברי שחוק והתולים. ואח"כ כתבת בלשון ואם יאמר מר כו' ותפסת את העיקר כאילו בעיניך יתור בעלמא. ומה שהשבת שמצאת בשם ר' משה ממידלינ"ג כתוב אם נמצא בין האונות בועות זו כנגד זו בלא סירכא כשרה אבל אם האחת בועא והשניה טינרא טריפה כו' וא"כ מצאת שיש עילוי בבועות מבטינרא. לא אוכל להתאפק מלומר איה חכמתך ספרא רבא איש האלהים ואף אם אמר יהושע בן נון סברא זו לא צייתנא ליה דאטו משום עילוי הבועות הוא דכשירה או משום ריעותא דטינרא הטריף החכם, אלא אדרבא משום ריעותא דבועות דסופה לינקב. וחוזר הענין לאיתנו: