שאלות ותשובות רמ״א · חלק ה׳ סימן ג׳

הראשון שכתב מעלת רום כ"ת וז"ל, כתבת וז"ל שטינרא קשה כאבן שאין בו לחלוחית כו'. זה אינו בנמצא נהי דדמיא לאבן במשמוש היד מ"מ אינו קשה ממש כאבן. שא"כ לא הוה גרע מאטום בריאה, וכן פירש רש"י (חולין מ"ח:) שהם מלאים מוגלא קשה עכ"ל. ראה אדוני מורי הלא דברי בעצמן כתב מהרי"ו בהלכות בדיקה שלו שחבר וז"ל אבל אם אין בהן מוגלא אלא קשים כאבן אינן אסורות א"ל בסמיכי והם נקראים טנרי והמקרא אומר והסירותי את לב האבן אף שאינו קשה כמותו רק לדמותו לו בקשיותו וערלת לבבו הערל. ואף מדברי מעלת כ"ת נלמוד זה באמרו אף שדומה לאבן במשמוש היד כו'. ומה שכתב לי מעלת כ"ת מ"מ לא קשה לגמרי כאבן שא"כ מה גרע מאטום בריאה כו', נראה מדברי מעלת כ"ת שההפרש בין הטינרא ובין האונא הוא לענין הקושי והוא בעיני תמיה נשגבה פה קדוש יאמר דבר זה. כי זהו הפך מדברי הסמ"ג ומייתי לה הגהות מיימוניות פ"ז וז"ל, אטום בריאה שמשמושו קשה ומראיהו כמראה ריאה אבל אם מראיהו דומה למוגלא היינו טינרא דאמרינן דכשירה עכ"ל, והוא פירוש רש"י פרק אלו טריפות (מ"ח.) שכתב שם וז"ל טנרי צמחים גדולים מכנדי וכבר הוקשו כסלע ואין מראיהן דומה לריאה אלא דומה למראה מוגלא ולאו היינו אטום בריאה דאטום אין שם צמת ואין משתנה מן הריאה אלא שאין עולה בנפיחה עכ"ל, נראה בהדיא דהחילוק בין האטום והטינרי אינו לענין הקושי רק לענין המראה בלבד, ומעתה לא אוכל לדעת מה הביא מעלת אדוני ראייה מדברי רש"י כי מן הנראה שהוא בעוזרי ואף אמר שקשה כסלע שהוא דבר יותר קשה מאבן כמו שאכתוב למעלת אדוני למטה. ואם דרש מעלת אדוני לשון הדיוט ר"ל יתור לשוני באמרי שאין בי לחלוחית של תורה ובזה תפס מעלת אדוני עלי, מאחר שהוית הטינרא מן המוגלא אי אפשר שלא ישתייר בו שום לחלוחית מעט, הייתי יוכל לתרץ בערך הנמשל שהיא התורה שנמשלת למים חיים זכים וברים לא למעט לחלוחית של מוגלא ועל כן השבתי למעלתו אולי אזכה להראות לאדוני שהיא מבועא של מים זכים. אך האמת אומר למעלת אדוני כבר כתב אריסטו בהויות המחצבים וז"ל האדים בתוך הארץ הם שני מינים. האחד לח מטבע לחות המים ואחד יבש מטבע האש והמתהוה מהם הוא שני מינים, האחד נחצב כאבנים היוצאים מן הארץ שאינם זכים כזרנך כו' וכל אלו הוה מן האד העשני, אך ההוה מן האד הלח הוא שני מינים, האחד מהם הוא נתך כנחשת וכסף וזהב וכיוצא בו, והאחד ירקע כברזל עכ"ל, ומצאנו המקרא אומר (פרשת עקב) ארץ אשר אבניה ברזל אף שהווייתו מדבר לח כטבע לחות המים, והנה אנו מוצאים הברזל קשה מאבן, ואיך לא אקרא דבר קשה כסלע כמו שפירש רש"י ז"ל אשר הווייתו ממוגלא אשר מורכב מטבע מים ועפר אבן. על כן אינני רואה שום סתירה בזו בדברי: