שאלות ותשובות רמ״א · חלק ה׳ סימן ד׳

עוד כתב מעלת אדוני וז"ל מדבריך נראה שבועא במים זכים הן בעילוי יותר מטינרא כפי המשל אשר אנו עוסקים בו כו', ומר רצה לדמות הענין בתכנית הריאה ולא נמצא כן בספרי הגאונים שהרי הטינרא כשירה בכל מקום אפילו בשיפולי וכ"ש בתרתי דסמיכי להדדי מה שאין כן בבועא דטריפה במים זכים בתרתי דסמיכי להדדי עכ"ל דמר. הנה לא אוכל להתאפק ולומר לו יהא כדברי אדוני מ"מ יש לספק מאחר שבראשונה לא העלה מר רק טינרא אחת ומאחת דבר אדוני ושתים לא שמעתי, וא"כ מה ענינם לתרתי דסמיכי ואם בתוך זמן העלתה המכה צמחים סביבה עד כי נסמכו להדדי מזה לא ידעתי כי אינני חכם להיות רואה את הנולד. ואם רצון מעלת אדוני לתפסני במה שטינרא כשרה בכל מקום אף שאינו בערך הנמשל שהיינו עליו ובזה נתעלה וישב טינרא על הריאה ולא בועא. אף אני מצאתי מקום שהטינרא טריפה ולא הבועא וזה שכתב רבי משה ממידלינג בהלכות בדיקות שלו שתי בועות זו כנגד זו בין אונא לאונא בלא סירכא כשירה אבל אם היה בצד אחד בועא ומצד השני טינרא טריפה לפי שהטינרא קשה ויפצע הבועא כשמסוללות זו את זו וינקוב אותה עכ"ל. וקבעתי זה הדבר ג"כ בחידושי לטור י"ד. ומעתה לא ראי זה כראי זה והצד השוה שבהן שהם כשרים בנמצא לבד והוא הדרוש בינינו בדברי רבינו: