כתב מעלת הדרת קדשו דמר וז"ל. כתבת וז"ל ומי יתן ואדע הטינרא שמצא מעלת אדוני בדברי. ובודאי ששיחת חולין של מעלתו צריכין תלמוד, באומרו טינרא שקשה כאבן שאין בו לחלוחית תורה. אך אם ידעתי אולי אזכה להראות שהיא בועא של מים זכים. ואף כי קשה כסלע אולי אוכל אכה בצור במטה אשר בידי להוציא מימיו עכ"ל. וכתב לי מעלת כבוד קדשו. אנת משה ספרא רבא איה חכמתך איה סכלתנותך שלא די שדבריך סותרין דברי הגאונים אלא דבריך סותרין זו את זו עכ"ל מעלת אדוני. הנה דעת אדוני נראה לי מרחוק שדברתי גדולות עצמו ראשיהם ממני. ועל כן קראני מעלת אדוני ספר"א רבא. וכתב אלי שדברי סותרין דברי הגאונים וסותרין זו את זו. לא גדול אנכי משלמה שאמרו עליו פרק במה מדליקין (דף ל' ע"א) פתח ואמר אנת שלמה אן חכמתך כו' ואמרו שם ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרו ספר קהלת לא עיינין ביה ואשכחן ביה טעמא ה"נ ליעיינין. וכן אני אומר אילו לא השליך אדוני מורי דברי אחר גיוו ולא היו לאדוני כלא נחשבים בודאי מצא בהו טעמא במאי דברי נסתרים כו':
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ה׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.