שאלות ותשובות רמ״א · חלק ה׳ סימן א׳

שמו יוצא וטבעו יוצא בנאם הגבר לאוכל ואיתיאל. אשרי לדור ששרוי בתוכו לאות ולמופת כיקותיאל. גדול כשמאי ענוותן כהלל. כל עוף הפורח עליו בשעה שעוסק בתורה מיד נשרף כיונתן בן עוזיאל. בו סתרי התורה א"ל צפ"ן וסתרי ומישאל. כל הדברים שנשתכחו מחזיר בפלפולו כעתניאל. בספור הנושא ובסופר הנשוא או בהגדת התחלה ובספר הנישא, במחוייב ובנאה, לו נאה לדרוש במוסכם ובטבעי ובמסופק ובמושאל, כי בחכמתו יתהלל המתהלל. הוא הגאון מ"ר שאירי מוהר"ר שלמה בן הגאון מוהר"ר יחיאל ש"ן למר שלום ולתורתו שלום ולכל אשר לו שלום. הגיעני מכתב מעלת אדוני מורי יקר הוא מפנינים מעולפת ספירים ואגיל ואשמח בו בראותי שהש"י מלא משאלות לבבי וזה כי כל ימי הייתי מתאוה לשלחן של רבנן לתהות בקנקניהם לשאוב מימיהם, ועתה הקרה ה' לפני את השלחן אשר לפני אדוני אשר נהניתי ממנו כנהנה מזיו השכינה, אף כי דברי אדוני האחרונים קשים מן הראשונים מ"מ לא אוכל לדון לפני מעלת אדוני ולהשיב על דברי מעלת רום כבודו דרך משא ומתן רק כמסתפק בדבריו, ואולי כי קוצר המשיג ועומק המושג הוא הסבה מלהבין דברי אדוני על אמתתן. ואתחיל להקדים דברי מ"כ אדוני והצעתם. ואחר כך אציע עליהם ספיקותי במהות תכליתם. כי תורה היא וללמוד אני צריך חקירתם. כמאמר החכם כי לא טעם טעם שמחה מי שלא טעם שמחת ספיקות והתרתם: