שאלות ותשובות רמ״א · חלק ל״ח סימן ה׳

ומה ששאלת עוד במרדכי פרק במה מדליקין (קע"ב.) שכתב מפטירין בנרות דזכריה ולא בהשמים כסאי כו' עד אע"ג דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם כו' והקשית אדרבא היא הנותנת דמשום שהוא תדיר קורין בשל ר"ח קודם ואח"כ של חנוכה הוא האחרון ולכן מפטירין בשל חנוכה כו' וכמו שכתב המרדכי פרק בני העיר לענין ר"ח של אדר שחל בשבת כו'. לא קשה מידי דהרי במרדכי דפרק בני העיר בעצמו כתב שם החלוק דשאני ר"ח דמפטירין ביהוידע משום דכלול ר"ח ג"כ בשל שקלים כו', אבל הפטרה דלא משתעי בשל ר"ח נדחית מפני של ר"ח חדא דתדיר קודם כו'. הרי לך דבהפטרה שהיא כמו הפטרת חנוכה שאינה מדברת כלל בר"ח נדחית מפני הפטרת ר"ח וא"כ מדינא היה לקרות בשל חנוכה תחלה ואח"כ בשל ר"ח ולהפטיר בהפטרת ר"ח וזהו יותר קדימה לתדיר ממה שנדחה הפטרתו לגמרי ונקדימנו לענין קריאת התורה בלחוד ולכן הוצרך לטעמא דפרסומי ניסא. והא דקאמר במרדכי דבני העיר לגבי הפטרת אדר דמטעם תדיר קודם מקדימים הקריאה בשל ר"ח ואח"כ בשל שקלים ומפטירין בשל שקלים היינו דוקא באותה הפטרה שמדברת ג"כ משל ר"ח ואין ר"ח נדחה לגמרי. וזה דבר פשוט בעיני שפירושו הכי ותמיהני על שכלך וטוב הבנתך שלא שמת לבך על זה שהוא מפורש לנגד עיני: