שאלות ותשובות רמ״א · חלק ל״ח סימן ג׳

פתח דבריך יאיר בשאלתו הראשונה הקשה על מה שאמר המרדכי בהלכות קטנות (דף צ"א ע"ג) דכל הפשוט יכול להיות דפסולות אפילו קרי ליה תינוק דלא חכים ולא טפש כו', והקשית דהא אמרינן פרק הקומץ גבי ו' דויהרוג דמפסיק ואמרו זיל אייתי ינוקא כו' וו' נקרא אות פשוט כדקאמר התם במרדכי עכ"ל שאלתך בזו. הנה אהו' בחורף הקרוב כשהגדתי שנית המרדכי לתלמידים אשר היו עמדי לעת ההיא פירשתי להם דהא דקאמר וכל הפשוט יכול להיות דפסולות דר"ל אם נשאר אות פשוט כגון מנו"ן זיי"ן, וכן מכ' פשוטה כר', ואדלעיל קאי דקאמר דאם נשאר מלא אות קטנה כמו יו"ד פסולה, ואהא קאמר לא מיבעיא י' אלא אפילו שאר אות פשוט שהוא יותר גדול מיו"ד אפ"ה פסולה ולא מהני קריאת תינוק דלא חכים ולא טפש מאחר שנדמה לאות אחרת וכמו שמביא אח"כ מההיא דפרק הבונה, ומעתה לא יקשה לך הא דפרק הקומץ דהוי נפסק ו' דויהרוג דהתם לא נדמה לשום אות אחר, כי היה נשאר יותר מיו"ד והיה דומה לו' ולכן הכשירוהו ע"י קריאת התינוק כן נ"ל. וכן מצאתי כתוב במרדכי שלי שכתבתי הפירוש אצל העמוד בחורף שעבר. ואל תתמה שלא פירשתי לכם כן בהיותכם עמי כי אין דומה שונה פרקו וכו', ועיין בספר המרדכי של מהר"ר מרדכי מפוזנא ותמצאנו שם, כי ידעתי שכתבו במרדכי שלו. ומה שכתבת שהמרדכי כתב שהאריך בתוס' ולא מצאת בתוס' שלנו, זה אינו דבר חדש כי כל דברי המרדכי בהל' קטנות כמעט כולם הם דברי תוספות שנ"ץ כמו שבאר רוב הפעמים וילמוד הסתום מן המפורש כי בזכרו שם התוס' כוונתו על תוס' שנ"ץ: