התשובה הא' דלפי טעם זה היו צריכים למימר איכא ראוי אחר דעדיף מראוי זה ע"כ י"ל דלא כיון המוריש על ראוי גרוע כזה רק על ראוי הטוב ממנו. דאי לאו הכי אלא שזהו הראוי העדיף מכל ראוי היאך נוכל לומר שלא כיון על ראוי זה אלא כיון על ראוי הגרוע ממנו כ"ש שכיון על זה. אלא ודאי צריכים למימר שזה הוא העדיף מכל הראוי והא ליתא מדגרסינן פרק יש בכור לנחלה (נ"ב:) אמתניתין שכתבתי לעיל דקתני בה הבכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק כו' עד וכולן אין נוטלים בראוי כבמוחזק ופריך בגמרא וכולן אין נוטלין הא תו למה הא קתני לה רישא ומתרץ לאתויי נכסי אבא דאבא עכ"ל הגמרא. ופירש"י אם היה אבי אביהן חי בשעת מיתת אביהן היו נכסים ראויים ליפול להם כשימות אע"ג דודאי עתידין ליפול לכם ואפי' יש לו בן אחר יטלו אלו חלק אביהן וס"ד אמינא כמוחזק דמי קמ"ל סיפא דאי מרישא הו"א ראוי דקתני דאין הבכור נוטל איירי בשאר ראוי כו'. א"כ משמע דאי לא תני סיפא היה נוטל ראוי זה משום דהוה ס"ד דהוי כמוחזק ואע"ג דאינו נוטל בשאר ראוי. א"כ בנדון דידן דנוטל בשאר ראוי כ"ש דנוטל בראוי יפה כזה וגם מוכרח דאין דבר הנקרא ראוי שהוא טוב מראוי זה דאל"כ אמאי לא משני עדיפא בגמרא דסיפא בא לרבות אותו ראוי הטוב מזה, דא"ל דס"ל לגמרא דבכור נוטל באותו ראוי הטוב מזה דהא מתניתין סתמא קתני אינו נוטל בראוי כבמוחזק משמע בהדיא דאינו נוטל בשום ראוי רק בדבר שהוא מוחזק. וזו היא ראיה מופתית אין להכחישה רק מי שחולק על חלוקת המופת. ואין להשיב עליה שזה אינו מופת רק הטעאה דהרי מצינו ראוי עדיף מזה דהרי מלוה מיקרי ראוי לגבי בכור כמה דפסיקנא הלכתא פרק יש נוחלין (קכ"ד:) ולגבי כתובת אשה וב"ח נקרא מוחזק וב"ח וכתובת אשה גובין מהם כמו שפסקו התוספות פרק יש בכור (נ"א: ד"ה ולא בראוי, ופרק י"נ דף קכ"ה:) וא"כ ע"כ ראוי זה הוא עדיף משאר ראוי ואפילו ראוי דנכסי דאבא דאבא דהא תנן ואלו אין נוטלין בראוי כו' עד וכתובת אשה א"כ כתובת אשה אינה נוטלת בראוי ואפ"ה גביא ממלוה בעלה ואם כן שמעינן שמלוה הוא עדיף משאר ראוי והא דלא משני בגמרא לאתויי מלוה ואמר לאתויי נכסי אבא דאבא ע"כ צריכינן למימר דמשום כתובת אשה נקט דכתובה נגבית ממלוה ואינה נגבית מנכסי אבא דאבא. וא"כ לעולם אימא דילמא נותן מתנה זו לא כיון רק אמלוה וקראו ראוי כמו שיקרא לגבי בכור ראוי ודוקא מלוה שכתובה גובה ממנו שעבד לו אבל שאר ראוי שאין כתובה נגבית ממנו לא שעבד לו:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ג׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
