הראשון כתב רבינו ירוחם נתיב ב' ח"ה, פשוט פרק המגרש שאם מכירין חתימת עד אחד ומכירין ג"כ כתב סופר השטר ואין מכירין חתימת העד השני אינו קיום מ"מ גבי מבני חורי לפי הירושלמי דמהני עד אחד בכתב ועד אחד בעל פה עכ"ל, והביאו הקאר"ו סי' מ"ו בח"ה. וצריך לי עיון דהא אמרינן פרק המגרש האי כתובת חתנים דאתאי לקמיה דרבי אבהו דהוי ידע ליה לטופסא דשטרא ולחתימת ידא דחד סהדי סבר לאכשוריה א"ל רבי ירמיה חתם סופר שנינו עכ"ל. וכתבו שם התוספות דדוקא חתם סופר ועד כשר בשאר שטרות אבל כתב סופר ועד פסול ומנ"ל לאכשורי במקצתו לאגבוהי מבני חורי, ויש לפרש דס"ל לר' ירמיה דדוקא כשאין הסופר לפנינו אז פסול, אבל כשהסופר לפנינו ומעיד על כתיבתו לא גרע משאר עד שבעל פה שמצטרף עם עד החתום לגבות מבני חורי, וא"כ בנדון דידן שהסופר מעיד על כתיבת ידו מצטרף עם העד החתום והוי קיום לגבות מבני חורי כ"ש לאחזוקי במה שתחת ידו ושהשובר כשר שלא תוכל להוציא עם כתובה:
שאלות ותשובות רמ״א · חלק ק״י סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheelot uTeshuvut Remah, Warsaw, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שאלות ותשובות רמ״א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.