ואבוא היום על העיון. הנה בירושלמי ר"פ מצות חליצה אמרו דמצוה לכתחילה לחלוץ בזקנים ורק בדעביד כשר בלא זקנים וכבר העיר בתשובת שיבת ציון דכל הפוסקים לא סבירא להו הא דירושלמי ולכאורה קשה מנ"ל לדחות הא דירושלמי בשגם הספרי מוכח כן מדתני שם פ' כי תצא פיסקא רפ"ט ועלתה יבמתו השערה מצוה בב"ד שיהא בגובהה של עיר ושיהיה בזקנים משמע דמצוה לכתחילה לחלוץ בזקנים, וצ"ל דמוכח בפשיטות מגמ' דילן דלא ס"ל הא דירושלמי דאם לא כן האיך מוכח ממתני' דתנינא להא דת"ר מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינים דילמא הפשט במתני' כמו שאמר בירושלמי דמצוח חליצה לכתחילה בזקנים ובדעביד אפילו שלשתן הדיוטות כשרה אבל אי יודעין להקרות או לא בזה לא איכפת לן, ואם אי אפשר בזקנים יכול ליקח אפילו הדיוטות שאין יודעין להקרות, אלא ודאי דלתלמודא דילן ליכא מצוה אפילו לכתחילה בזקנים, ועל כן פירש מתני' דיודעין להקרות כעין דיינין ותנינא להא דת"ר.
מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.