מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:בסי' ק"ל סעיף א' בהגה ובסדר הגט סי' קנ"ד סעיף א' בהגהות רמ"א וכן בסדר גט ראשון ממהר"ם אות ט' איתא שלא יהיה אחד מהעדים בעל מום וזה בודאי הוא חומרא בעלמא ומשום גזירה דדיינין נגעו בה, ולענין דייני גט עיין בס"ג שלישי אות ג' לענין דייני חליצה עיין בסי' קס"ט בסדר חליצה סעיף א'. והנה בתשו' חתם סופר אה"ע ח"ב סי' צ"ג האריך בדבר והעלה דעיקר הקפידא הוא רק על דייני גט משום דכדיני נפשות דמי כמבואר בסוף יבמות וגזרו עדי הגט אטו דייני הגט, וכן הרמ"א בס"ח סעיף א' בשם יש מחמירין ובד"מ בשם מהרי"ח כתב שלא יהא שום מום בדייני חליצה, וזה לדעת הח"ס ג"כ גזירה אטו דייני גט. והנה בנוב"י מה"ת חאה"ע סי' קנ"א הביא מירושלמי פרק בן סורר הלכה ה' דמום פוסל בדיינים, וז"ל הירושלמי שם כשם שאת דורש באביו ובאמו כך את דורש בזקני ב"ד שנאמר ויצאו פרט לחיגרים ואמרו פרט לאלמים ידינו לא שפכו פרט לגידמים ועינינו לא ראו פרט לסומין מגיד הכתוב כשם שזקני ב"ד שלימין בצדק כך הם צריכין להיות שלימין באיבריהן ע"כ, אמנם ש"ס דילן פליג על הירושלמי ומפיק ליה דמום פוסל בסנהדרין מכולך יפה רעיתי ומום אין בך (ע' סנהדרין דף ל"ו ע"ב) וע' במראה הפנים שכתב דש"ס דילן והירושלמי לשיטתייהו אזלי בפירושם במתניתין דפ' עגלה ערופה על לא בא לידינו ופטרנוהו עיי"ש, וכתב הנוב"י דמסוגי' דיבמות דף ק"א מוכח דבחליצה לא בעינן סנהדרין ולא פסיל בהו מומין בדייני חליצה. והנה הרמ"א בד"מ הרגיש בזה ואעפ"י כן כתב דאפשר דמום פוסל בדייני חליצה כמ"ש בשם מהרי"ל לענין גט בסי' ק"ל. ועיין גם מ"ש הרבה"ג אב"ד דווירצבורג זצ"ל בספרו נחלי דבש סי' קס"ט ס"ק ח' בשם מהר"ם קארגויא זצ"ל בעל גידולי טהרה. וכולם פה אחד אמרו דאינו אלא חומרא בעלמא בחליצה ויש להקל בשעת הדחק יעויי"ש.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.