מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״א סימן ה׳

ועוד בה שלישיה הנה ידוע שכבר קדמו המחדשים ובטלו החליצה מכל וכל באסיפותיהם הידועות, ועתה אם נחקה את הצדוקים ונבטל החליצה אף בדרך היתר, מה יאמרו הרבנים המחדשים: הן אלה הרבנים המתחסדים כבר הודו על האמת שחוקותיהם לא טובים, ומה שאנחנו בטלנו בדרך ישרה מפני שאין רוח העת נוחה בהן הן המה באו דרך עקלתון ובעקיפין ובטלום, והודו בזה כי רוח העת חזקה יותר מכל החקים הנושנים, ואנן מה נעני אבתרייהו, וכי יש לך חלול השם גדול מזה, אשר על כן לדעתי הקלושה אין לתקן בשום אופן תקנה שעי"ז תבוטל החליצה מכל וכל. אך כדי לשקוד על תקנות בנות ישראל אפשר לתקן תנאי שאם ימות הבעל בלי ז"ק ולא יחלוץ אחיו תוך מלאת שנה תמימה אחרי מותו והרב דמתא או רב אחר יכתוב כתב תעודה שלא היה ביכלתו להשיג חליצה כשירה עד עתה אזי לא יהיו הקידושין חלין כלל וכלל. ומה שכ' הרב דבעלגראד שכעין זה הוא תנאי שא"א לקיימו לא הבנתי וכבר כתב מו"ר ראש בית מדרשנו דדבר זה אינו, ועיין בסדור תנאי של הנוב"י סי' נ"ו ובסידורו של הח"ס סי' קי"א דאיתא ג"כ התנאי: ווענן פאן מיינען ברודער קיינע חליצה כשירה המתירה להנשא געשעהען ווירד וכו' עיי"ש. והנה באופן זה יצאנו מידי כמה חששות דממ"נ אם הרב יוכל להשיג חליצה כשירה בתוך שנה, אזי הקידושין חלים ואין בעילתו זנות, ואם לא יהי' אפשר להשיג אזו יהי' דחק ועיגון, ומותר לעשות ספק ספיקא בידים.