מלמד להועיל חלק ג · חלק נ״א סימן ד׳

ב. אמנם דא עקא אם מה שתקנו חכמים מקמי אח מומר מותר לעשות בכל קידושין, כי הנה בכל פסקי אחרונים לא מצינו תקנה זו אלא במקום עגון כגון מי שיש לו אח חרש או אח נעלם לא ידע מקומו, אבל לא מצינו היתר זה במקום שיש אחים במקומו הראויים לחליצה וליבום לבטל מצות יבמין מכל וכל. וידעתי גם ידעתי כי אין זה דומה לבטול מצות יבמין שאמר הש"ס ר"פ ד' אחין, אבל מ"מ דומה לסדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עלי' ובעידן ריתחא עונשין ע"ז כדאיתא פ' התכלת, ובודאי כעת עת צרה ליעקב ולא עת האסף היום ולבטל חוקיו של אברהם אבינו, אשר קדשנו השי"ת בהן. ועוד שנית הנה אין לאסור קידושין כאלה משום פילגש לדעת הרמב"ם, די"ל דיכול לסמוך על הרוב דרוב נשים מתעברות ויולדות ויש גם ס"ס ספק שמא יהיה לו זרע ואת"ל לא יהיה לו שמא תמות איהי מקמי דידיה ויהיו קידושו' קידושין, אמנם ידוע דאסור לעשות ס"ס בידים ואסור לעשות ספק לכתחילה כדי שיצטרך לסמוך ארובא כמ"ש מו"ר בתשו' מהר"ם שיק חאה"ע סי' ע' ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ע"ב ובשלמא במקום עיגון ושעת הדחק הוי כדיעבד כמ"ש מו"ר שם, אבל לא בכל מקום מותר לעשות זאת. ועוד אם כבר שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה דודאי כבר יצתה מרוב נשים מתעברות ויולדות ואין כאן אלא ספק אחד שמא תמות מקמיה דידיה, ואף שיש ג"כ ספק שמא ימות אחיו מקודם מ"מ ביש לו ב' או ג' אחין הא למיתה דתרי או דתלתא לא חיישינן ע' ר"פ ד' אחין, וא"כ בועל אשה בלא קידושין בספק א', ובשלמא בשעת הדחק ובמקום עגון כדאי הוא הראב"ד לסמוך עליו אמנם לא בכל גווני, (חוץ מזה יש לחוש לתקלות גדולות אם נתקן תקנה באופן שכל קידושין יהיו תלויות ועומדות ויכול להיות שבטלין לבסוף, ובשלמא הגדולים שלפנינו שלא תקנו זאת רק במילתא דלא שכיחא, בודאי אין לחוש לתקלה ומה גם במקום עגון ושעת הדחק, אך לתקן זאת בכל קידושין בודאי צריך עיון גדול בכל אופני תקלה, כגון אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר דקידושי שני ג"כ קידושי ספק, ואם קדש א' מקרובותיה, ואף שזה מלתא דלא שכיחא בזמן הזה מ"מ חזינן דגם רז"ל לא תקינו מילתא דאתי בי' לידי תקלה אף בעתים רחוקים, וע"כ צריך ישוב רב בדבר).