מלמד להועיל חלק ג · חלק ה׳ סימן ז׳

וע' בב"ש ס"ד סקל"ט שהביא בשם ה"ה דלכך נאמנת בר"פ כיון דמה"ת שרי ס' ממזר ולכאורה ק' דהא מדינא נאמנת וכמ"ש וי"ל דודאי ע"א בעלמא נאמן כה"ג מיהו היינו דוקא היכא דל"ש דאומר בדדמי אבל הכא חיישינן כי היכי דמספקא לדידן מספקא לדידה וסבורה היא שהוא כשר והיה הדין נותן דאינה נאמנת ועוד דעדות האדם להעיד על עצמו גרוע טפי דהוי נוגע בדבר ולכך הוצרך לומר דמשום ס' ממזר שרינן לה וכ"ת תינח לענין ס' ממזר אבל בס' איסור כהונה דספיקו לחומרא כמ"ש הב"ש ס"ו סק"ב אמאי מקילינן י"ל דהתם איכא סברא אחריתא להקל כיון דהיא ג"כ בכלל איסור שלא תנשא לכהן סמכינן דלא עבדא איסורא בנפשה. ודבר זה הוכחתי באריכות מדברי התו"ס בחגיגה (דף י"ד). ולפ"ז היה נראה כדעת הב"ש ס"ו סקל"א דאם היא גרושה אינה נאמנת על בתה כיון דבלא"ה אסורה לכהן ול"ש הך חזקה דלא עבדה איסורא וממילא הדרינן לחששא דאמרה בדדמי, מיהו מצד אחר יש לפקפק על דברי הב"ש וכמו שאבאר.