מלמד להועיל חלק ג · חלק ה׳ סימן י״ד

ועתה נבאר אם אמרה האם מכהן פלוני נתעברה ואותו פלוני אינו בפנינו לשאול אם הוא מודה אם הבן צריך מספק לנהוג בקדושת כהונה שלא לטמא למתים ושלא לישא גרושה, ולכאורה כיון דע"א נאמן באיסורין א"כ היא נאמנת עליו וכ"ת הא ע"א נגד רובא דעלמא כבר כתבתי בסמוך היכא דאינו אלא בירור דברים ע"א נאמן. ויש לפשוט מהא דכ' הרמב"ן אם אמרה מאיש פלוני הוא הבן אסור מספק בקרובות אותו פלוני וא"כ ה"ה דנאמנת להחמיר עליו באיסורי כהונה. אלא דאפשר לחלק דלענין כהונה איכא ס"ס שמא כבר בא עליה קודם שנתעברה אחד מן הפסולין ונתחללה והוי הולד חלל ואין עליו שם כהונה דבשלמא לאסור בקרובותיו ליכא אלא חד ספק. ועוד אפשר לחלק דהא משמע בקידושין דשתוקי היה אסור מדינא בכל הנשים שמא ישא אחותו אלא דמסיק דמלתא דלא שכיחא היא והיינו בסתם שתוקי אבל אם אמו אומרת מפלוני הוא הדר דינא להחמיר עליו. [ולכאורה י"ל על מה דקיי"ל בש"ע אם זינתה תחת בעלה אפי' אומרת של פלוני הוא אין משגיחין בה ומותר בקרובותיה דאזלינן בתר רוב בעילות וה"נ ניזל בתר רובא דעלמא ונימא דלאו פלוני הוא ויש לחלק דלגבי בעילות הבעל הוי רובא דאיתא קמן אבל הכא הוי רובא דליתא קמן. ויש לדקדק מדברי רש"י דפי' איש פלוני וכהן כלומר מיוחס וכבר עמדו המפרשים בדבריו ונ"ל דסבר באומרת מכהן הוא נותנין על הבן חומרי כהונה וכמ"ש ואי ס"ד דאמרה כהן ממש היאך אמר ר' יהושע לא מפיה אנו חיין דמשמע דאין משגיחין בדבריה כלל הא עכ"פ נאמנת בדבריה להחמיר עליו א"ו דכהן הוא היינו מיוחס. וכ"ת דאכתי תקשה דעדיין נאמנת בדבריה להחמיר על הבן לאסור בקרוביו וכמ"ש הרמב"ם י"ל דאמרה פלוני כהן שבמדינת הים ואין אנו מכירין אותו. באופן שנראין הדברים דאם אמרה מפלוני כהן הוא ואיני בפנינו לישאל אם הוא מודה לה הבן אסר לטמא למתים ולישא גרושה אבל הא פשיטא דאין מעלין אותו לכהונה על פיה ואסור לישא את כפיו וכ"ש דאין פודין בכורות על ידו. ובנידון שלפנינו הודאה שלה גריעה טובא דאיכא אומדנא דלהוציא ממנו ממון אמרה כן שכן דרכן של אלו שתולות עצמן בבעלי כיסין, דבשלמא להכשיר נפשה לכהונה י"ל כיון דגם היא בכלל האיסור נאמנת אבל מפלוני ממש אין להאמינה דאף דנימא דידעה דמכשר נתעברה מאן יימר דדוקא מאותו פלוני, וכל זה אפי' לא היה הבועל לפנינו וכ"ש שהוא בפנינו ומכחישה לא יעלה על הדעת להכשירו לכהונה ואף דבערכאות הודה לאו כלום הוא חדא די"ל מחמת ביעתותא הודה ועוד דאינו סותר דבריו הראשונים דאף שהודה שבא עליה שמא בהעראה בא עליה דאינה מתעברת כדאמרינן בקידושין וקיי"ל בח"מ דטוען וחוזר וטוען אף שסותר קצת דבריו הראשונים, וכ"ש שאח"כ אומר שידוע לו שאינו בנו כמו שמבואר בגביית עדות ואף שיש קצת אומדנא שהוא משקר כמו שנראה בגביית עדות אין לנו אלא מה ששמענו בפיו.