מלמד להועיל חלק ג · חלק ה׳ סימן י״ג

והדרך היותר קצר בדברי הרמב"ם נ"ל דסבר דיש כאן ספק השקול אם אפקרה נפשה או שהולד הוא ממנו הואיל וידעינן שבא עליה והוי בגדר מחצה על מחצה מיהו בהך מחצה דעלמא איכא נמי מיעוט כהנים וסמיך מיעוטא לפלגא והוי הולד כהן אבל גבי יבום הוי מע"מ ממש וצריכא חליצה מדינה. וכה"ג מצינו בחולין דע"ז בהפילה שליא ובכמה מקומות בש"ס. ואין להקשות דמאי מהני מיעוט כהנים דאפי' אם נימא דכהן אחר בא עליה אינה אוכלת בתרומה דבעינן זרעו מיוחס אחריו י"ל דהא כ' הש"ך בדיני ס"ס ס"ק ט"ז אע"ג דבחד צד איכא איסור דרבנן כיון דבצד אחד אין בו איסור כלל מקרי ס"ס וה"ה כאן דהוי כעין ס"ס מהני כיון דזרעו מיוחס אינו אלא דרבנן. ועדיין יש לבאר מ"ש הרמב"ם ובש"ע ס"ד סכ"ו אם זינתה עם פלוני ממזר אפילו שניהם מודים הולד אסור בממזרת ומהתימא על הח"ץ איך לא השגיח בדברי הרמב"ם אלו דאפילו אם נקבל תירוצו מ"מ הא דולד אסור בממזרת לא נתיישב, ואפשר דגבי ס' ממזר שאני כיון דהתיר הכתוב ספק ממזר בפירוש מותר בכל ענין אפי' היכא דרוב צדדים מכריעים לאיסור והוי כמו ודאי ישראל.