מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן כ״ט

י. ועיין סי' קכ"ה סעיף י"ח דפסקינן צריך שיהא נקרא הגט במקום נתינתו וכו' וי"א שאף במקום כתיבתו צריך שיהא נקרא וכתב בפתחי תשובה ס"ג ל"ג בשם תשובת ב"ח החדשות דתרתי בעי שיהא נקרא במקום כתיבה ובמקום נתינה, ולענין השמות אף דשם הנתינה עיקר מ"מ צריך לכתוב שניהם עיי"ש שהאריך. ובס' גט פשוט ס"ק פ"ב האריך ג"כ והביא הרבה תשובות גדולי הספרדים והעלה דבדבר שמפורסם ביותר שכותבין כן במקום הכתיבה יש להקל ונחלקו רבוואתא בשיקול הדעת מה חשוב פרסום ביותר עיי"ש. והנה בנידון דידן דידוע שאין בלה"ק אות בעד מבטא זאת, וגם ידוע שיש אנשים מחליפין הרפה בחזק והשינוי מש' רפה לש' חזקה הוא שינוי קל, הוי כמפורסם ביותר שכותבין בענין אחר. ואילו אי כותבין זש במקום שאין מנהג לקרותו sch ודאי תינוק דלא חכים ולא טיפש לא יקרא אותו sch אלא ssch קרוב לש' כפולה, וא"כ א"א לכתוב במקומנו זשאן דלא יכירו שהוא שם הבעל. אמנם במקום הנתינה אף אם יקראו schan יכירו שם הבעל כבחילוף ז' וס'. ואי לא תימא הכי לא ידעינן איך לכתוב בנידון דידן כמו בענין ואלק ופאלק שהבאנו לעיל אות ט.