מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן כ״ח

ט. בפתחי תשובה סי' קכ"ט ס"ק נ"ט הביא בשם כנסת יחזקאל ר"ס ס"ט אודות גט שנשלח מפרד"מ לק"ק פינטשוב וכתב וראדי בו' ופקפק ע"ז הרב דק"ק פינטשוב דשם כותבין פראדי בפ'. וכ' הכנ"י שדעתו מסכמת להגאון המסדר דאף דמקום הנתינה עיקר מ"מ בזמה"ז שכותבין בהרשאה בכל מקום שתמצאנה ופן ימצאנה השליח באשכנז או בתוגרמה שם מקום הכתיבה עיקר. ועיי"ש דבעל פ"ת ביאר דעת הכנ"י כיון דאין כאן שינוי גמור רק בהברת לשון המדינות דבזה בלא"ה בדיעבד כשר כמ"ש הרמ"א ז"ל, רק דלכתחילה יש לכתוב כפי לשון מקום הנתינה, בזה קאמר הכנ"י דבזה"ז שכותבין בהרשאה בכל מקום שתמצאנה אף לכתחילה יש לכתוב כפי לשון מקום הכתיבה. ועיין עוד מ"ש בפ"ת בקונטרס השמות אצל שם ואלק דכותבין באשכנז בו' ובפולין פאלק בפ' והביא בשם גט מקושר דצ"ע אם שולחין גט מפולין לאשכנז איך לכתוב אם נכתוב בפ' הרי נראה שינוי במקום נתינה ואם נכתוב בויו הרי הוא כשינוי במקום הכתיבה ולא שייך לכתוב ואלק דמתקרי פאלק דא"כ משמע שנקרא במקום כתיבה בשינוי ממה שנקרא במקום נתינה ובאמת אין חילוק רק בכתיבה עיי"ש דמסיק דגם אם שולחין מאשכנז לפולין יש לכתוב לכתחילה בויו, ובדיעבד מכשיר בכל ענין. לפי הנ"ל אפשר שאפילו אם הייתי יודע שהמנהג שם לכתוב זש, שפיר עשיתי לכתוב ע"פ מבטא שלנו ש' ובדיעבד ודאי כשר.