מלמד להועיל חלק ג · חלק ל״א סימן ל׳

יא. בשו"ת מים חיים ראפופורט סס"י ס"א מקיל במקום עיגון באשה ששמה העניא וכן כותבין שם זה במקום נתינה ובמקום כתיבה קורין שם הענא בלא יו"ד ולמד זה מדברי ט"ג שכתב לענין גושטא וזושטא (שהבאתי לעיל אות ח' בשם עזרת נשים) וכן הביא ג"כ בשם תשובה כתב יד בפתחי תשובה בקונטרס השמות אצל שם דרעזיל, והביא גם ראי' מדברי רמ"א סוף סי' קכ"ט דאין קפידא בזה בדיעבד ובתשובת צמח צדק מהגאון מוהר"ם מליבאוויטץ סי' קפ"ט ועוד בכמה תשובות כתב דאין ראיה מהאי דרמ"א דמיירי בכינוי וכיון דהשם נכתב כהוגן השם מעיד על הכינוי, ואין ללמוד מזה לגוף השם וכן הגאון שם אריה סי' פ"א חילק בין שם לכינוי. ומעתה אני אומר אפילו לדעת המחמירין (כגון בעל חידושי אנשי שם וסיעתו) מ"מ בנידון דידן דאין השינוי הקל בעיקר השם אלא בכינוי ודאי כ"ע מודו דיש להקל. ויש עוד סברא דודאי אף דפשיטא דשינוי גמור גרע מאילו לא כתב כלל כידוע מדברי הפוסקים, מ"מ בשינוי קל הסברא נותנת דגרוע טפי לא כתב כלל מכתב בשינוי קל (וע' סברא זאת בס' אהלי שם בפתח האהל דף א' ע"ג ומה שהבאתי לעיל סוף אות ז' בשם שו"ת חדושי אנשי שם), וא"כ להני פוסקים דמכשרי בלא כתב כלל כינוי זה ודאי כשר בשינוי קצת. ויש עוד להצטרף דעת הפוסקים דמקילין בדלא אתחזק במקום כתיבה שיש לו שם אחר במקום נתינה, דהא גם אנחנו לא ידענו שכותבין במקום הנתינה בענין אחר. ואף דרבים חולקים בזה, מ"מ הוי ג"כ סניף, וכיון דנכתב שם מקום הכתיבה ולא שם מקום נתינה לא הוי אלא פיסול דרבנן משום לעז יש להקל ע"י סניפין הרבים שהבאתי בעזהי"ת. וראיתי בשו"ת משיב דבר מהגאון מוולאזין ח"ד סי' ס"ה בגט שכתבו שם האשה שצערע תחת טשערע וכתב שם וז"ל: גם בשם שצערע, שהיה ראוי לכתוב לדעת מע"כ טשערע [ולא שטערע כמכתבו] אין לפסול ח"ו מחמת זה אחר שהכל קורין בצ', אין בזה שינוי שם כלל, והרי הט"ג עצמו הביא בשם ציזא שהיה מחלוקת איך לכתוב אם ציזע או טשיזע ונכתב בבריסק ציזא, ובאמת אין כל המקומות שוין בהברתן, עכ"ל ואף שהיו שם עוד פקפוקים כ' שאין לפסול הגט. ולא אאריך בפלפולים ולא כתבתי אלא ההכרח לדינא. עפ"י כל הנ"ל נלענ"ד גם כאן להכשיר הגט ואקוה שיסכימו עמי כבוד מעלתכם. א"ד זעירא דמן חברי"א הק' דוד צבי האפפמאנן.