מלמד להועיל חלק ג · חלק י״ח סימן ב׳

אמנם מי שמתיר תשמיש במוך יש לו על מה שיסמוך, אף שכמה וכמה גאונים אוסרים ומכ"ת כבר העיר על שו"ת האחרונים המדברים בענין זה, ואוסיף עוד שו"ת מחנה חיים ח"א סי' נ"ג ושו"ת אהל אברהם (ממהור"ר אברהם קארפעלעס) סי' צ' עד סי' ק"כ. ואף שאין דרכי להכניס ראשי בין ההרים להכריע במקום גדולים וראשי הפוסקים, מ"מ מאחר שהמהרש"ל ביש"ש פ"ק דיבמות סי' ח' פסק בפשיטות כקולת רש"י דמותר ליתן שם מוך לפני תשמיש וכקולת ר"ת דאף שאר נשים מותרות לשמש במוך עיי"ש, כדאי הוא המהרש"ל לסמוך עליו בשעת הדחק להתיר תשמיש במוך. והרופא ידע ללמד לאשה, איך תתן את המוך שלא תתעבר אח"כ ראיתי בשו"ת נטע שורק סי' ט' שהוא לא רצה לסמוך עצמו על היתר של המחנה חיים, וע"כ גם אני מפקפק בזה. ואם הבעל רוצה לבעול בכל פעם רק בהעראה, נ"ל ג"כ דשרי, מאחר שאינו זורה בחוץ. אך צריך לשאול לרופא מומחה אם בזה ליכא חשש שתתעבר ותבוא לידי סכנה. ומ"מ, כאשר שמעתי בשם רופאים. במוך יש לתקן שבודאי לא תעבר. וא"כ תעשה כן ושלום על ישראל (כ"ג אלול ות"ר).