מלמד להועיל חלק ג · חלק י״ח סימן א׳

ע"ד אשר הציע לפני שאלת חכם חצי תשובה אודות אשה שסכנה היא לה לשמש כדרכה ובקש מ"כ לה בכחא דהיתירא תקנה שיהא בעלה דש מבפנים וזורה מבחוץ, וכשאני לעצמי בקשתי ולא מצאתי שום פוסק שיתיר דש מבפנים וזורה מבחוץ אפילו במקום שיש סכנה לשמש כדרך כל הארץ. ומה שבקש מעלתו להביא סיוע מדברי הלבוש סי' כ"ג שהתיר תשמיש שלא כדרכה שהיא לדעת מכ"ת כמעשה ער ואונן ומכש"כ דש מבפנים וזורה מבחוץ, תמיהה גדולה על מכ"ת שהביא ספר דברי חמודות פרק כל היד ואפס קצהו ראה שם וכלו לא ראה, כי הרואה שם יראה בעליל, שמעולם לא עלתה על דעת הלבוש להתיר תשמיש שלא כדרכה כמעשה ער ואינן. הלא כה דיבר בפירוש שם וז"ל: ולא תוכל לסבול אם לא מאחוריה פנים כנגד אחור כמעשה בהמה בכה"ג לא הוי בכלל השחתת זרע כיון שהוא דרך מקום התשמיש, עכ"ל הרי שלא התיר הלבוש אלא דרך מקום התשמיש מאחוריה כמעשה בהמה, וכמו שפי' הראב"ד הפיכת השלחן דנדרים ד' כ' ע"א, כמו שדיבר מזה באריכות בשו"ת מהר"י אסאד י"ד סי' רכ"ב. ובפירוש כתב הרב בעל דברי חמודות וז"ל: והא דקרי לביאה זו שלא כדרכה לאו בדוקא דעיקר ביאה שלא כדרכה ממשכבי אשה נפקא לן דשתי משכבות יש לאשה (וא"כ ביאה שלא כדרכה לאו במקום התשמיש היא) ולא קרי להך שלא כדרכה אלא בדרך שתוף השם או בדרך השאלה (אים איבערטראגענען זיננע) עכ"ל דברי חמודות. ולא מצינו שום פוסק דמתיר שלא כדרכה ממש כמעשה ער ואונן אלא או בלא הוצאת זרע או באקראי בעלמא לחד תירוצא דתוס' וא"כ אין לנו שום סמך וסיוע להתיר דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא אישתמיט שום פוסק להמציא תקנה זו לאשה שתשמיש סכנה לה, ולא דברו אלא מתקנת תשמיש במוך.