מלמד להועיל חלק ב · חלק צ״ח סימן י״א

ונבוא עתה להעיר בדברי האחרונים בקצרה דמה שהקשו דשלוחו של אדם כמותו אין כאן קושיא כלל דדוקא בהכשר מצוה או בשאר דברים שאינן של מצוה אתמר הך כללא אבל לא במצוה ממש. והתימא עליהם איך לא הודיעו לנו אפי' מצוה א' שבתורה שיהא שייך בה שליחות. גם מה שהקשו מדברי ר"ן לק"מ דהא דכתב דפדיון איתי' בשליחות היינו כמ"ש בשני דרכים הראשונים והריב"ש מיירי בשליחות גרידא בלי זיכוי המעות כמ"ש בדרך השלישי ובטלה המחלוקת. וכן נכון לקרב דעת הפוסקים. מיהו כל זה אם האב חי אבל אם מת האב נחלקו האחרונים אי מהני שיזכו לו המעות, ובזה העיקר כט"ז ולאו מטעמי' דאתי עלה מטעם שיש קצת חוב לקטן דזה יש לדחות בקל כמ"ש בנה"כ, אלא מטעם אחר דהא אין לנו ראי' אי פדיון הוי כחוב דעלמא או דמנח אקרקפתא דגברא וא"כ בקטן לא מהני זכוי מעות כלל דא"א לקיים מצוה זו עד שיגדיל וכיון שיש לנו ספק בדבר למה לנו לפדותו בחנם דנראין הדברים דכשיגדיל צריך לחזור ולפדות עצמו דהוי כמו איני יודע אם פרעתיך (אבל עיין מהר"ם שיק סי' ש"ז שהבאתי לעיל). ומה שכתב מר דאי נימא כהש"ך דהב"ד יכולין לפדותו אם מת האב אם כוונתו דוקא ב"ד או לא בזה נראה מסברא דל"ד ב"ד אלא כל ת"ח דרמיא עליה מילי דמתא דינו כב"ד דומיא דמילה דאי לא מהיל לי' אבוה מהיל ליה אחר. והא דאמרינן בש"ס דמהלי לי' ב"ד נ"ל דה"ק דאם אין האב בפנינו ויש כאן אחד שיודע למול אלא שאינו רוצה ב"ד כופין אותו וכמ"ש בתשוב' הרשב"א סי' תע"ב ובזה ודאי צריך ב"ד כיון דהוי דבר של כפייה, אבל בפדיון לא ידעתי מה צורך בב"ד. ואולי משום דצריך לזכות לו המעות א"כ צריך כעין ב"ד כמו בגיטין דף כ"א שאני זקן דידע לאקנויי. ולפי מה שביארתי דהעיקר כהט"ז אין להאריך בזו. אמנם מ"ש מר דאפילו להט"ז אם יש כאן אפטרופוס פודה אותו הוא נראה נכון וכמו שהביא מר ראיה מדברי הרמב"ם פי"א מה' נחלות דכל מ"ע עושה להם האפטרופוס משמע דאפילו פדיון בכלל וכ"מ מדברי הרמב"ן בגיטין נ"ב דכל מה שעושה האפטרופוס לצורך היתומים מעשיו קיימין מן התורה וכן משמע בב"ק דף ל"ט דמעמידין אפטרופוס לנגיחה וקרינן בי' והועד בבעליו. ומה שנסתפק מר בנ"ד אי חוששין למיעוט שמא מכהן ולוי נתעברה ופטור מפדיון דהא בממון חוששין למיעוט ותירץ עפמ"ש בסנהדרין דהיכא דאיכא רוב גמור אזלינן בתרי' אפילו בממון עיי"ש בתוס' (דף נ'). ולי נראה דאפילו אם נימא דלא כהתוס' ג"כ א"ש דהא עכ"פ לענין פדיון הדבר ברור דאזלינן בתר רוב דאל"כ ניחוש שמא טריפה הוא ופטור מפדיון אע"כ דגבי פדיון גלי רחמנא דניזל בתר רוב אפילו להוציא ממון וא"כ אם נאנסה בענין דהבועל אזיל לגבה דהוי רוב גמור חייב בפדיון ואם הוא במקום דשכיחי כהנים ולויים ואיהי אזלא לגבייהו פטור. ואעפ"כ יש לדקדק בדבר דהא היכא דאיכא תרי מיעוטי לא אזלינן בתר רוב כמ"ש הר"ן בהא דלוקחין ביצים מ"ה ויש לו ראיה מברכות (דף נ"ג) איכא מיעוטא לכשפים ומיעוטא לגמר הו"ל רובא לאו להריח' וכו' א"כ ה"נ איכא מיעוטא דטריפה ומיעוטא דכהנים ואינו חייב בפדיון עד לאחר י"ב חדש.