מלמד להועיל חלק ב · חלק ל״ו סימן ט׳

ד. ואומר אני דבנ"ד אף הש"ך והמנ"י מודים דהא כתבו דבראה סוף החליבה ולא ראה תחילת החליבה בפשיטות מותר בלי הפ"מ. וטעמא דמותר בלא ראה תחילת החליבה הוא משום דמרתת שכן כתבו בפירוש הא"ז ומהר"ם ב"ב וז"ל הא"ז: ואפילו אם נפשך לאסור היכא שלא ראה כלל החליבה דיש לחוש שלא היה בדעתו לעשות מן הכל גבינות הכא שראה הכל רק ההתחלה מותר דגוי מירתת וירא לערב חלב טמא בהדי חלב טהור עכ"ל. וז"ל מהר"ם ב"ב תלמידו של הא"ז: אפילו אם נפשך לאסור היכא שלא ראה כלום מן החליבה משום דשמא אין בדעתו להקפיא הכל מ"מ היכא שראה הכל רק ההתחלה מותר דגוי מירתת לערב חלב טמא דירוק בחלב טהור דלבן כדאמר בע"ז פן ירגיש ישראל ויפסיד הלבן עם הירוק עכ"ל. ומעתה בנ"ד דאין לך מירתת גדול מזה אם ירגישו בזיופו דלא לבד שיפסיד ממון הרבה אלא נתפס עליו כרמאי וזייפנא ודאי מותר אף בלי הפ"מ. ופשיטא דאף דהגבינות מחלב זה מותרין מ"מ החלב אסור אף דידעינן דאין בו דבר טמא משום דנאסר במנין.