מלמד להועיל חלק ב · חלק ל״ו סימן י׳

ה. ומ"מ לדברי הכל אינו מותר אלא בדיעבד. ועתה נחקור אל מה שהני תרי גברי רברבי מדיינים זה עם זה אי נידון דידן חשיב כדיעבד או לא: והנה מצאתי בפ"מ בש"ך סי' ק"ג סוף ס"ק י"ד שהביא בשם מהר"ם לובלין בתשובה סי' ק"ד צאן טרפה ויש הרבה פרות באופן שחלב בטל בס' וישראל שכר הגבינות והחמאה מהשר וגוי עושה החמאה והגבינות להשר וישראל לוקח אח"כ אין כאן מבטל איסור דביד גוי הוא מבוטל ומה בכך שישראל רואה וראיה מלעבקוכען של גוים שיש בשמים נדוכין במדוך שלהן דבטל בס' אף שישראל רואה וכ' על זה הפרמ"ג ויראה לי דאם הישראל אומר לגוי לעשות לו לעקוכען אסור דכיון דאומר עשו לי כמאן דעריב בידים דמי וכו'. וכ"נ דהר"ם ז"ל לא התיר אלא שהגוי עושה בשביל השר עכ"ל. ולפ"ז היה נראה גם בנ"ד דהגבינות נעשו בשביל הפאבריק והישראל קונה אותן מהפאבריק הוי כדיעבד דמה בכך שהישראל נותן לתוכן הלאב ומשגיח שם כל זה עושה בשביל הפאבריק כבנידון דהמהר"ם לובלין. ועיין מה שהעיר הרב מהרי"נ עמ"ש הישועות יעקב י"ד סי' קי"ד בפי' הארוך אות ד'. ועיין י"ד סי' קכ"ג סעיף ו' ומ"ש הלבושי שרד בחידושי דינים שם ובאריכות בדרכי תשובה סי' ק"ח ס"ק כ' ושדה חמד מערכת הכללים ערך דיעבד.