ועוד אוסיף סניף דלדעת הרמב"ם חצי שיעור ע"י תערובת אינו אסור מן התורה, וע' פלתי סי' ק"ט ס"ק ד' שכתב טעם לזה, ואף שהפמ"ג בפתיחה לה' תערובת ח"ב פ"ב פסק דלא כרמב"ם, מ"מ הוא סניף למ"ש לעיל ובפרט שהפמ"ג במקום הנ"ל כ' דיש מקום לומר דהא דטעכ"ע דאורייתא אינו אלא ספק. ויש עוד לצרף לזה שיטת הר"ר חיים כהן דפחות מכדי אכילת פרס טכ"ע לאו דאורייתא. וכפי מ"ש מ"כ אין לוקחין רק רבע כף קטן לצלחת רוטב והוא פחות מכשיעור ופחות מכדי א"פ. ואף שאין מבטלין איסור לכתחלה מ"מ לדעת הרבה פוסקים הוא רק מדרבנן. ומעתה לו יהא שיש ספק אי הלכה כרבינו יונה או כרא"ש, קרוב הדבר שאינו אלא ספק דרבנן. מיהו כבר כתבתי דכדאים הם הני רבוותא לסמוך עליהן בשעת הדחק.
מלמד להועיל חלק ב · חלק כ״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
