מלמד להועיל חלק ב · חלק כ״ז סימן ח׳

עוד אחרת אמר לי הרופא המופלג והוא בן תורה ויר"א מרבים דר' פרייס, שלפי דעתו אם נראה שאנשים הם מחוסרי דם אפשר שחולי הריאה ממשמש ובא באותן אנשים, ואם לא יעשו השתדלות לרפאותן ח"ו בקרב הימים יבואו לידי סכנה. ועל כן הוא כתב פעם אחת להרב דר' ריטטער שלחולה שיש לו חסרון דם גדול (האכגראדיגע בלוטארמוטה) צריכין להתיר לו אף העמאטאגען, כי יש לחוש הרבה שיבוא לידי סכנה. ומי יודע בכל החולים איזה חולי אורב לו בסתר, אף כי בגלוי אינו ניכר רק ע"י חסרון דם, והרופאים דרכם להעלים חששות כאלה, כדי שלא להבעית את החולה ואת קרוביו. אשר על כן דעתי הקלושה כי בכל חולה אנו צריכין לתפוס בכחא דהתירא, ואני מסכים עם פסקו אשר כתב להקל אם אין למצוא בקל תרופה אחרת. אך באשר כי טרוד אני כעת ואין בידי לעיין כראוי בש"ס ופוסקים, מהיות טוב יערוך השאלה עוד לפני גדולי הדור, ויוסיף אל דבריו עוד הסמוכין והסניפין אשר כתבתי בזה. גם טוב שיהי' בדבר זה הסכם כל גדולי הדור למען לא יהיו אגודות אגודות, זה אוסר וזה מתיר, רק שלום על ישראל.