ומה שהקשה מ"כ שנית דברי התוס' אהדדי דבסנהדרין מ"ח ע"א ד"ה משמשין משמע דס"ל לתוס' דעור המת אסור מדאורייתא ובזבחים דף ע"א ע"ב ד"ה בטריפה כתבו דעור המת שרי בהנאה מן התורה באמת גברא אגברא קרמי הא ידוע דהרבה מחברים חברו התוס' לש"ס וא"ל דפליגי תוס' דזבחים עם תוס' דסנהדרין. אך קשה לתוס' דזבחים קושי' התוס' בסנהדרין ד"ה משמשין האיך אפשר לומר דעורו של מת שרי מה"ת וכי גרע עור מתכריכין, וי"ל דראיתי באחד מן המפרשים שהקשה מאי מקשה התוס' דעור ליתסר כמו תכריכין הא עור הוי כצר ביה ולא אזמניה דשרי ותי' ע"פ מ"ש מג"א בסי' מ"ב ס"ק ה' דאם צר ביה חד זימנא אדעתא למיצר בי' לעולם אפילו לא אזמניה אסור והביא ראיה מטור ומנ"י, וא"כ עור נמי הוי כצר אדעתא למיצר ביה לעולם. אמנם המג"א הביא שם דהש"ג פ"ג דברכות לא ס"ל כן וא"כ י"ל דתוס' בזבחים סברי נמי כשי' הש"ג דאפילו צר אדעתא למיצר בי' לעולם צריך הזמנה וא"כ לא קשה קושי' תוס' דסנהדרין מעור די"ל דעור הוי צר ביה ולא אזמניה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.