מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״ג סימן ד׳

אמנם להלכה נראה שדברי בה"ג ז"ל מכריעים נגד כל הנזכרים שכן בהלכות פיאה שלו כתב וזה לשונו: וכן מאן דמחייב בפיאה חייב בלקט ושכחה בפיאה מ"ט לא תכלה פאת שדך לקצור וכתיב בלקט כו' וגמר קצירה דלקט מקצירה דפיאה ובשכחה נמי כתיב כו' ע"ש שכל סגנון וגילגול דבריו מוכיחים שעיקר כוונתו לומר שמה שאינו חייב בפיאה אינו חייב ג"כ בלקט ושכחה, והקרא שהביא ללמד מני' לפיאה הוא ניהו דמדרש נמי בת"כ סדר קדשים פ"א ה"ז לילף מני' כלהו הנך פטורי דמתניתין, ונרמז ג"כ בפירש"י ז"ל פ' בא סימן דף נ' ע"א ד"ה בפיאה וכו' ע"ש ויליף הגאון לפטורינהו מלקט ושכחה ג"כ ויש בדברי הראשונים ז"ל שדבריו מקובלים כאלו נכתבו בתלמוד.