ברכות ריש פי' כיצד מברכין תוס' ד"ה דבר וכו' שכן חייבין בפיאה עכ"ל. כתבנו על הגליון עיין פני יהושע, ואדומ"ו הרה"ג זצוק"ל הגיה בשכחה במקום תיבת בפיאה שלפנינו לומר דשכחה נוהגת גם בתאנה ודדמי לה. והן אמת דפשטות לשון משנתינו דפ"ק דפיאה כלל אמרו וכו' משמע כך, ולא הוזכרו שם דיני לקט ושכחה רק בפ' ד' וה' ולהלן ושם בפ"ד מ"ג וכו' נשנו כמה פעמים שלשתן לקט ושכחה ופיאה משמע דבמקום שלא הוזכרו כולם בפירוש אין הדבור כי אם בהמוזכר וכן דברי הרמב"ם בפירושו משמען כך ובחבורו פ"א מה' מתנות עניים ה"ו כתב כך יש שכחה לאילנות כולן ע"ש, וכן שאר פוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל לא כתבו כלל הנזכר בפסקיהם לענין לקט ושכחה רק לענין פיאה לחוד, וכן כתב התיו"ט פ"ו דפיאה מ"ט ד"ה השום כו' דכל ירק שוה לשום ובצלים ע"ש משמע דלא בעינן מכניסו לקיום לענין שכחה.
מלמד להועיל חלק ב · חלק ק״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.